בסיפור עדין , חי וכואב- כמו החיים עצמם - מפגיש אותנו הרמן הסה, סופר גרמני , עם סידהרתא הנער ההודי, בסיפור שהוא בעצם אוניברסלי לגמרי. סידהרתא המתבגר מורד באביו, יוצא לחפש דרך ומשמעות. פוגש חוכמה, פוגש תשוקה, פוגש כסף, פוגש את חייו ומתגלגל באשר צופנים אלו לו,ובהמשך נעזב אף הוא עי בנו המחפש את דרכו וחייו הוא...
בחיפושיו אחר אמת, מוסר , מהות, אנו פוגשים בודהיזם ולהבדיל קבלה, ולמרות שהסיפור נטוע בהודו העתיקה נדמה שאותם חיפושים וחיבוטים העסיקו את סידהרתא, הרמן הסה וגם את חלקינו היום...
ספר מומלץ.

כל כך הרבה מילים כבר נכתבו על הספר הזה, שזה כשלעצמו כבר אומר משהו, לא? ובכל זאת, אוסיף עוד כמה משלי ...
פגשתי בספר את אחד המשפטים היפים שקראתי: "ספר הוא מראה שבה אנו מגלים רק את מה שכבר יש בתוכנו"...(וזאת הסיבה למגוון הדעות שלנו - כל אחד מביא את עצמו הוא מתוך הספר.)
הסיפור נפתח ומסתיים בקטע נוגע ללב וזהה, וביניהם -אהבה, מוות, לידה. חיים שלמים, על יופיים וכיעורם, לפעמים מחייכים ולפעמים אכזריים , חיים במלוא משמעותם.
מעבר לסיפור על הנער הנשבה בתעלומת הספר/הסופר, מעבר לתאורי העיר ברצלונה המועברים בצורה חיה ואהובה, מעבר למתח, לפחד ולאימה שמועברים אלינו בתאורי שנות המלחמה, לסיפורי האהבה הגדולים ולכל מה שחבוי בין דפיו, הספר שזור משפטים יפים נוספים וצלולים שכל אוהב ספרים וקריאה ימצא להם הד בלב ויתחבר אליהם.
למרות שבעיני הוא ספר מעולה, ביני לבין עצמי אני משייכת אותו לקבוצה שאני קוראת לה "ספר טוב" : ספר שנותן סיכוי לטוב לקרות...

ספר לאוהבי אדם וטבע המתעניינים בנופים ומקומות, בבעלי חיים ובכל מה שקשור לכך. תאורו המרגש של הסופר, מצחיק לפרקים ועצוב באחרים, את קורותיו בבקתה בודדה בחוף המערבי של סקוטלנד, עת הביא איתו ממסע בעירק לוטרה , אותה הוא בוחר לגדל כחיית מחמד. תאור התמודדותו עם החיים על החוף, עם איתני הטבע ועם בעלי החיים סביבו. תאוריו חיים וציוריים וניכרת אהבתו למקום, לטבע בכלל, ומסירותו אליהם נוגעת ללב.
כמוהו נוגע ללב סיפורו האישי של הסופר הנגלה בין השיטין, סיפורו של אדם מוזר ומיוחד, אדם ברוך כשרונות וגם מלא ניגודים מסתבר.
בספר משולבים צילומים צובטי לב בתמימותם בשחור לבן. באשר לפתח הדבר המופיע בתחילת הספר - לטעמי יש לקרוא אותו בסוף , עם תום הקריאה, על מנת שישמשו רקע ותוספת לסיפור עצמו, לאפשר לקורא לבוא "נקי" לספר.

יותר מכל אולי מעידה על הספר העובדה הבאה : שלפתי את הספר מהמדף ועילעלתי בו, תוהה איך לא קראתי אותו עדיין...והתחלתי לקרוא ונסחפתי לעלילה הסבוכה ופתאום התחיל לבצבץ איזה זכרון רחוק , שבעצם קראתי אותו כבר...
אז זהו - הסיפור (שכמו שרשום על גבי הכריכה עוסק בסיפורם של הורים ו-4 בנותיהם והסתעפויות משפחתם וקורותיהם לאורך שנים) מושך והעלילה מעניינת, עם רקע היסטורי בשוליים ודמויות שבדרך כלל מעניין לקרוא עליהן, אבל כנראה לא משהו שנצרב לך בראש או בלב להרבה זמן.
זה לא ספר מסיונרי, אבל קשה להתעלם מהאמירה בספר, שבמקור שמו fall on your knees - פול על ברכיך. ואכן הדת והאמונה - או חסרונן - משמשות לגיבורי הספר מפלט / תירוץ / מניע וכו' ומשפיעות על גורל הגיבורים.
אני מניחה שמשיקולי שיווק הוחלף שמו של הספר לשם "מושך" יותר... מה גם ששמו המסקרן- מאחורי דלתות - מקיים ודלת אחר דלת פותח לפנינו ומגלה את סודות המשפחה האומללה הזאת.
תכלס- הספר נקרא בעניין וסקרנות, למעט מס' קטעמים טרחניים פה ושם.

עדיין לא החלטתי לגמרי אם קראתי את הספר בגלל הסופר, או בגלל הסיפור...מצד אחד שנינותו, כושר המצאתו, קולו המיוחד מאד ומסירותו לנושאיו של הסופר קורט וונגוט משכו אותי להמשיך ולקרוא, מצד שני סיפור המסופר באופן לא רגיל וגדוש בפרטים וסיגנונו מתיש משהו - מצאתי את עצמי קוראת ועוזבת ומעכלת לאט, עוזבת וחזרת ...
המספר הוא בעצם רוח, המביא באופן מורכב, בקפיצות זמן, בשילוב הערות ביניים וציטוטי שירה ופרוזה, ובציניות, את תאורו של תום עידן האדם כמו שאנחנו מכירים בעולם - דהיינו - תאור חיינו כאנשים צרכני "תרבות" והתנהלותנו בעולם אשר הביאה עלינו כליה. בסיפור משולב בעקיפין סיפורו שלו ומשולבת ביקורת על התנהלות כוחנית של האדם , על מלחמות, ועוד. ומה להגיד - אנחנו, בני האדם, יוצאים די נלעגים...
מפתיע לגלות שהספר הזה נכתב לפני למעלה מ-20 שנה! בהתייחס לכך שאנחנו מחשיבים עצמנו כאנשי בשורה ועסוקים ברעיונות איך להציל את העולם ותושביו (אחרי שהרסנו ...) הוא חדשני לגמרי.
למרות שהספר יכול להכנס לקטגוריה של "מעולה" מעצם סיגנונו המיוחד , "בשורתו" וחוכמתו , לא אעשה זאת , משום שזאת בעצם גם נקודת תורפתו.
אבל אני בהחלט ממליצה עליו לקריאה, ולו בשל ההתנסות בקריאה בסגנון אחר ומיוחד מאד.

בטלני הדהרמה וג'ק קרואק - חד המה. לא ניתן להפריד את סיפורו האישי של הסופר-משורר-פילוסוף מהסיפור, ולכן גם מידיעת סופו של הסופר (שנפטר בגיל צעיר מסיבוכי חיבתו לטיפה המרה). הסופר, אשר יחד עם חבורה של אמנים, סופרים, משוררים , היו בין מבשרי ומחפשי דרך חיים חדשנית, חופשית מחומריות, רוחנית ומחפשת אמת - מבשרי דור הביט, מקדימי הביטניקים, שוטח כאן בצורה מיוחדת לו , בצורה שוטפת וסוחפת ולפעמים הזויה את מה שעולה בראשו, כאביו והתלבטיותיו ומעשיו , כל זאת בפירוט שלפעמים מתיש לעקוב אחריו, שהוא סגנונו האישי המיוחד.
למרות שהספר נכתב לפני עשרות שנים, הקריאה בו רלוונטית לימנו לא פחות, בסגנון החדשני לכאורה, בחיפושיו האישיים, במהותו.
הספר מתאר את מסעו בטרמפים של ריי, הוא הסופר, ברחבי ארה"ב, את חויותיו בדרכים, את מחשבותיו ואמונתו . כמו כן מתוארים מפגשים עם משפחתו, ועם חבריו - אם אלו מסיבות פרועות של שתיה, ריקודים, אהבה חופשית והקראת שירים, או מסעות טיפוס הרים.
בעיני ספר מרגש מאד, נוגע ללב, אמיתי מאד, לא פשוט לקריאה- לפעמים מרגיש כמו מסע הזיות, לפעמים חד ומפוכח.
מומלץ.

הספר כתוב מותח , זורם וקריא. מדבר בשפה העכשווית והמוכרת לכולנו. סיפור על רופא צעיר , טעות - או לא , מוות, תעלומה, בחור, בחורה, כח הכסף - נושאים שמושכים כמו כותרות בעיתונים... קראתי, הסתקרנתי, נהנתי ו.. אחרי יום שכחתי.
ספר נחמד. לא יותר, לא פחות.

קשה. מעניין. מאתגר. חושפני. מרגש. ארוך. מתפלסף. משעמם. אמיתי. מסקרן. נוגע ללב. השפה קצת ארכאית. וטכנית. ופיוטית , בעיקר בתאורי הנוף והטבע.
הספר הזה הוא כל אלה, ועוד הרבה ...
הוא לא ממש על זן.
והוא לא בדיוק ספר על אמנות הטיפול באופנוע (אולי בעקיפין).
ובכלל, האופנועים המתוארים כאן הם אופנועים ישנים של פעם, והפטנטים המעטים לטיפולם ואחזקתם לא ממש רלוונטים לדו-גלגליים של היום...
למי שתוהה על מה כל הרעש, אז בסיפור המסגרת מסופר על אב ובנו ועוד זוג חברים במסע (כן, על אופנועים) בכבישים הצדדיים של ארה"ב. בדרך, ישנו סיפור גילוי והיזכרות עצמי של המספר, והרצאת פילוספיית החיים שלו שהוא שוטח בפנינו.
לסיכום - הספר הזה הוא ספר על החיים, כפי שראה אותם הסופר. על כל מורכבותם וכאביהם ובחיפוש משמעות ודרך.
לא פשוט בכלל ומאד מורכב !
ולמרות ובגלל כל הנ"ל מומלץ מאד לקריאה !

בעיני הספר הזה הוא די בלון ריק... הרבה רעש ומילים נשפכו עליו, ללא הצדקה. לא העלילה, לא השפה, לא הסיפור , אף אחד מהם לא מצדיק את כל ה"הו-הא" שמסביבו. נכון, אנשים אוהבים להתרפק על זכרונות , אני מניחה שמי שמכיר את חיפה ואת האזור אותו הגיבורה מתארת שמח לפגוש אותו שוב כאן בספר. פה ושם ישנם כמה קטעים נחמדים. במיוחד אלה העוסקים בתאורי ילדותה של הגיבורה. אבל בכלל כספר קריאה מצאתי אותו משעמם ולא מעניין ואפילו מבולבל. מצטערת, אבל אני ממש לא נהנתי, ואפילו כעסתי על עצמי שהתפתתי לקנות אותו למקרא פימפומי הביקורת.