שלדון פוקסדרק לנדי1סוג הספר הזה אמור להיות קליל,כיפי,משעשע,מהיר לקריאה,פעולה,ואקשן.והספר באמת ממלא את התפקיד הזה. רק שאני לא אוהבת סוג כזה של ספרים,אבל בשביל ספר מהסוג הזה הוא בהחלט עמד בציפיות אז מגיע לו 5 כוכבים
אי השקריםמרי הורלוק2לא יודעת מה בידיוק אבל משהו בספר הזה גרם לי להימשך אליו ולא לעזוב אותו מהיד עד לדף האחרון,למרות שהעלילה לא מותחת במיוחד.אולי זה המציאותיות,אני אוהבת לקרוא ספר מציאותי מידי פעם ולא כל ה"אהבה לנצח" למיניהם. הספר הזה בכלל לא על אהבה לנצח.הוא יותר בכיוון של רוע לב ובגידות של אנשים שעליהם סמכת.אהבתי את הדמות של קתרין והיו קטעים שהזדהתי איתה.אבל מה שהרס את הספר זה כל הקטעים של האלכוהול והמין לולא הקטעים האלו היה מגיע לו 5 כוכבים.
קורלייןניל גיימן0הספר טוב אבל הסרט עוד יותר טוב! הספר היה כתוב בשפה פשוטה יותר מידי,לטעמי.וזה מה שהרס את המתח ואת כל הספר.ועוד בעיה שהיתה זה שהדמויות היו לא אמיתיות וכולם ובמיוחד קורליין היו אדישים.בסרט הדמות של האמא היתה ממש מגעילה אבל בספר היא היתה סוג של אדישה כזאת.אותי אישית הסרט מתח והלחיץ הרבה יותר מאשר הספר,שבספר הכל היה רגוע,על מי מנוחות. אבל בכל זאת אהבתי את הספר בגלל עצם הרעיון של הסיפור,שזה רעיון ממש מרתק לסיכום חבל... היה אפשר לכתוב אותו הרבה יותר מותח/מפחיד
שחר מפציעסטפני מאייר0אני לא יודעת למה כולם כל כך התלהבו מהספר הזה לדעתי הספר הזה הוא הכי משעמם בסדרה כל הזמן תיאורים ארוכים ובלה עיצבנה אותי לגמרי ציפיתי מהספר הזה להרבה יותר והתאכזבתי הכרחתי את עצמי בכח לסיים אותו אני אפילו לא הייתי במתח כי הספר הזה מאוד צפוי אבל בכל זאת יש גם דברים טובים למשל הדימיון של הסופרת הזאת וגם נורא אהבתי את ההתחלה
13 האוצרותמישל האריסון7וואי וואי איזה ספר!!! אני כל כך נהנתי מהספר הזה לדעתי לא היה קטע אחד משעמם !!! ממש מומלץ פשוט ספר מאלףף מישהו יודע אם יהיה לו המשך?
הפנימייה המחמירהלמוני סניקט1באנגלית אם אני לא טועה יש 13 ספרים ובעברית תרגמו רק 5 מישהו יודע אם ימשיכו לתרגם?
סטרוגנזה - עיר המסכותמרי הופמן0חברה שלי המליצה לי עליו ודיברה עליו וחפרה לי כל הזמן כמה שהסידרה הזאת מהממת אז סוף סוף התחלתי לקרוא הגעתי עד קצת פחות מהאמצע וזהו! נתקעתי !לא יכלתי להמשיך לקרוא העלילה מעניינת, אבל ממש לא התחברתי לספר
אמיל וקרליעקב גלאטשטיין1את הספר הזה השאלתי מהספרייה קרוב ליום השואה. כל שנה, כשיום השואה מגיע, אני מקפידה לצפות בכמה שיותר תוכניות על השואה וסרטים על השואה. ללכת לטקסים, לקרוא ספרי שואה, לספוג כמה שיותר מהיום הזה. היום הקשה הזה, חסר הרחמים, שבכל פעם מחדש מצליח לגרום לבלוטות הדמעות שלי לעבוד שעות נוספות. יום קשה כל כך, אבל כל כך חיוני. חשוב שכולנו נבין מה קרה לעם שלנו בצורה הטובה ביותר בלי באמת להיות שם. הספר "אמיל וקרל" נכתב בזמן השואה. הוא יצא לאור בשנת 1940, ולפיכך הוא עדות כמעט מדויקת של מה שקרה שם. בספר אמיל הוא הנער היהודי הנרדף, וקרל הנוצרי גם הוא נרדף, מפני שהוא אמיץ מספיק כדי לעמוד לצד חברו. הם נמלטים שניהם ללא הוריהם, שנכלאו במחנות ריכוז בגלל פעולותיהם למען זכויות האדם, במסע מסוכן שבו מספר הנשמות הטובות נמצא בנחיתות מספרית. ~ספויילר~ הסוף ריגש והעציב אותי. לא ידוע מה עלה בגורלם של הילדים, שמקריות הפרידה ביניהם. ~סוף ספוילר~ הספר הזה קרע לי את הלב לחתיכות, הדביק לי אותו מחדש וקרע אותו שוב. הוא ספר על חברות אמת, על אומץ והקרבה. ממליצה בחום!