3 טיסות: בינונית, ארוכה, קצרה.
2 קונקשנים: אחד ארוך, אחד קצר.
בקבוק מים, חב' סוכריות, והספר 'מלאכי עליון' - ספר טיסה שנקרה בדרכי ובדרכי נקרא.
אמר לי נילסון קופיפי בטרם יצאנו, מה עכשיו ספר על ח"א בטיסה? אולי יש שם תאונות או תקלות.
אז היו. היו וזה קטע לקרוא על תאונות מטוס תוך כדי טיסה - עם זאת היה קליל ונחמד. מעביר זמן יפה.
אז טייסת נץ וטייסים שווים ותקלות והצלחות ואבדן וצחוקים.
ועוד קצת סטיגמות: הצפונית הבלונדית-סנובית שטחית. עולים חדשים עם כל הגינונים ובגדים משנות העשרים.
ורמת אביב או צהלה ובאר שבע בהתאמה.
והיו עוד כמה דברים: רומן לאורך כמעט כל הספר שמצאתי אותו תואם כמעט אחד לאחד את "גאווה ודעה קדומה" לג'יין אוסטן.
וסצנה אחת הלקוחה אחד לאחד מ"Pretty Woman".
מוסיקאית מחוננת.
סה"כ ספר חמוד, קליל, עף מהר.
די קטע לקרוא ספר יצא ב1996, ולחשוב כמה שיש ספרים ישנים שנשארים איכותיים וברורים ומתאימים עם חלוף הזמן (יין סטייל) של סופרים שחלקם לא איתנו ושומרים על רלוונטיות, וכמה יש כאלו שנכתבים והכותבת (במקרה זה) לא חשבה רחוק - סלנג,
סגנון, טכנולוגיה שלא נשמרים לאורך זמן, במקרה הטוב לא יהיו ברורים למי שלא הכיר או חי את התקופה במקרה הפחות טוב יהיו לא רלוונטיים עד פאתטיים - אז, זה כזה.
או.קיי, נילסון קופיפי, תתעורר חבוב, הגענו. יורדים.
משאירים את הספר במטוס? משאירים.
הבאנו שלום (אימוג'י דגל) אינשאללה.

ספר מעולה ! מרתק ומעניין מאוד , לא הצלחתי להוריד אותו מהיד כל השבת , מיכל מדהימה (למרות שלא אהבתי את ממערב לירח) מומלץ בחום (:

"רומן למשרתות" זו לא מילה גסה. וצריך להיות ברור, זה בדיוק מה שהספר הזה. זה סיפור על אנשים יפים, מוצלחים, שנונים ואמיצים, ועל העולם שלהם שאנחנו הקוראים רשאים להציץ אליו מבחוץ כי בואו נודה על האמת, מי לא חלם פעם להיות אחד מהם, טייס או טייסת או אשת טייס (או איש-טייסת אבל זה יחסית חדש.) זיו הוא סגן מפקד הטייסת, אודי הוא חברו הטוב, ענת היא השלישה היפה שהיא סנובית ונחמדה בעת ובעונה אחת, שרון היא בובת הברבי התורנית, אמיר הוא ה-dead meat כלומר הטייס הצעיר הנאיבי והחמוד שכתוב לו "הולך למות בהמשך" על המצח, קטיה היא העולה החדשה שברוסיה היתה נגנת כינור וירטואוזית ונטשה את המוזיקה בגלל טראומה שתתברר בהמשך, והרב-סרן עושה לה טובה שהוא אוסף אותה על הידיים אל העולם שלו שם תוכל לחיות לנצח בחיקם של היפים והאמיצים, ועל הדרך יהיו דיאלוגים רזים, עלילה בלתי אמינה, דמויות שטוחות והרבה סקס פרוע אך רגיש. אבל למי אכפת כשיש את כל היופי הזה מסביב. רומן למשרתות, אבל איזה יופי של רומן למשרתות.

במילה אחת - התאכזבתי.
ביותר מילים- קראתי ספרים של מיכל שלו ומאוד נהנתי מהכתיבה והזרימה.
הספר הזה לא זז לי, לקח לי המון זמן לקרוא ספר של 300 עמודים ובאיזשהו שלב זה אפילו הרגיש שאני קוראת אותו בכוח רק כדי לסיים.
הרעיון והנושא של הספר מעולים לדעתי, אבל לא הביצוע והכתיבה.
הספר כתוב כאילו הוא מופנה לבני העשרה, כתיבה מאוד שיטחית המון הסברים וחזרה שלא לצורך.
הסיפורים האישיים מאוד רדודים, דמויות שטוחות ולא מעניינות, לא הרגשתי שאני מתחברת או מזדהה עם אף אחד למרות כל מה שעבר על הדמות.
הספר נמתח כמו מסטיק רק כדי שבסוף הוא פתאום יתחיל לרוץ למין כיוון הזוי ולא ברור.
הרגשתי שהקריאה של הספר היא בזבוז זמן הספר היה משעמם, לא זורם, ולא השאיר חותם שאני יום אחד אזכור שקראתי אותו בכלל.

הייתי ממליצה על הספר למי שאוהב ספרים פשוטים, לא מורכבים, בלי יותר מידי עומק, בלי להכנס לקרביים של הדמות, בלי פואנטה מיוחדת, סוג של ספר טיסה כזה... אם לא סיימת לקרוא לא קרה שום דבר, לא הפסדת כלום.

את הספר מלאכי עליון קראתי לפני כ-10 שנים ונהנתי עד השמיים!!!!
השבוע החלטתי לקרוא אותו שוב, כי זכרתי חוויה קסומה.
סיימתי אותו במהירות ולא הבנתי מה קרה, איפה הקסם?
הספר ממש בינוני, כנראה שקצת התבגרתי והשכלתי להבין ספרות טובה מה היא....

ספר נחמד, אך לא מדויק ולא נותן את מה שרציתי...

חבל...

קשה לקרוא לספר ספר טוב.
הוא שטחי מדי, לא משכנע ודומה הרבה פעמים לספר ילדים.
עם זאת, כמו כל הספרים של מיכל שלו, הוא קולח ומעניין מתחילתו ועד סופו. כיף לקרוא אותו ולא רוצים שיגמר.
אז אם לא אכפת לכם לקרוא ספר לא הכי מעולה, כל עוד הוא מעניין, כדאי מאוד.

ספר מאוד מאוד מושך - קראתי אותו בנשימה אחת אם אפשר להגיד, באוטובוס - בדרך לעבודה ומהעבודה הביתה, בדרך ללימודים, בבית אחרי העבודה.

בתחילת הסיפור יש שלל דמויות - שלא הצלחתי לעקוב אחריהן - הסופרת "שפכה" מספר רב של דמויות, ולא השכילה להכניס כל דמות בתורה, לאט לאט הסופרת מצליחה למקם כל דמות בעלת קשר ישיר או עקיף לסיפור .

זהו סיפור העוקב במשך חודש לערך אחר סיפורו של זיו וחבריו בטייסת - הסופרת יודעת בדיוק ואיך בדיוק להוציא ממני צחוק שהוא בהחלט במקום ודמעה אחת או שתיים.

זהו סיפור המראה לנו איך הגיבורים בסיפור מתמודדים עם לחצים - האם הם "שוברים את הכלים" ובורחים מההתמודדות עם המשברים והלחץ או נשארים ומתמודדים עם המשברים והלחץ ?

סיפור מאוד מאוד מומלץ של הסופרת מיכל שלו שהומלץ לי על ידי חברה מהעבודה.

בהנאה

כרומן מקבל ציון טוב מאוד קריא,נקרה בשטף, בנשימה אחת.לדעתי אין הרבה קטעים בסיפור שאפשר לפסוח עליהם, אך הסיפור קצת קיטשי.

לדעתי בשורה התחתונה הספר בסדר.לא יותר אבל גם לא פחות. הסופרת ,הנשואה לטייס , מכירה את הילך הרוח השוביניסטי בבסיסי חיל האוויר ובנתה את הרקע ואת הדמויות על היכרות זו בתיבול של כמה סטריאוטיפים ישראלים בסיסיים .קראתי את הספר ביום וחצי כך שהוא לא משעמם ואם אני צריך לבקר אותו במשהו אז אגיד שהוא לא עמוק... נו אז מה? הסיפור זורם ,מצחיק לפעמים,מרגש לפעמים ובסך הכל חביב