כשהתחלתי את הספר הייתי בטוחה שהוא מיועד לבני נוער, בגלל השפה והגופן היחסית גדול, אבל ככל שהתקדמתי בקריאה קלטתי כמה הנושא מורכב ולא קל ומדבר על התמודדויות וכאב ואושר בעולם הכל כך לא צפוי שבו אנו חיים.
אפשר לומר שהסופרת הצליחה לכתוב בצורה נוגעת ומשכנעת, היו קטעים שממש ירדו לי דמעות והרגשתי צביטה בלב. נזכרתי באירועים אמיתיים שהתרחשו בהוויה הישראלית, וחשבתי על כל אלה אשר איבדו את יקיריהם ולעולם לא נדע מי הם, איך הם מרגישים ואם הם הצליחו להמשיך הלאה, לשקם את חייהם ולבנות את עצמם מחדש אחרי החורבן והאבדן הכל כך גדול.
סיפור על אמונה, ואיך כל אחד בוחר להתמודד עם כאב בדרך הייחודית שלו. ואיך בסה"כ הדברים מסתדרים אחרי שאנחנו נותנים לעצמנו מרווחים בין כאב וכאב, סולחים לעצמנו, לא שוכחים אבל עם זאת ממשיכים לחיות. לא ליד ולא כמעט. בוחרים לחיות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
