"כאחד שמתעניין בתרבות המזרח ובהיסטוריה של סין, אתה חייב לקרוא את הספר הזה", כך אמרה לי חברה טובה. מכיון שכבר לפני שנים קיבלתי החלטה איסטרטגית על פיה אני לא מתווכח עם נשים (ממילא בסוף אני מפסיד, אז למה לי להרגיש לוזר?), שמעתי לעצתה ואני מודה לה מאוד על כך.

זהו סיפורה האוטוביוגרפי של הסופרת אדלין ין מה, סיפור לא פשוט על ילדה העסוקה בהישרדות אולי לא פיזית אך לבטח נפשית וריגשית(משימה אולי קשה יותר), אך כל הזמן שואפת להתקדם. סיפור על יחסי הורים ילדים, יחסים בין האחים, מאבקי ירושה, סיפור על הכמיהה לאהבה ולהכרה, כמיהה שאינה חולפת עם השנים גם כאשר המחברת כבר אישה בוגרת בעלת קריירה מצליחה. כל אלו על רקע ההתפתחויות הדרמטיות בסין של המאה ה-20: מנפילת שושלת צ'ינג וסוף עידן הקיסרות (זוכרים את "הקיסר האחרון" של ברטולוצ'י?), פלישת יפן ומלחמת סין – יפן, מלחמת העולם השניה, מלחמת האזרחים בסין בין הקומוניטסטים של מאו לכוחותיו של צ'אנג קאי שק, הקפיצה הגדולה קדימה, מהפכת התרבות ועד האירועים הקשים בכיכר טיאנאנמן כשבאופק כבר רואים את חזרתה של הונג קונג מידי האנגלים לסינים.

למזלה של אדלין ין מה, היתה לה דודה שתמכה והאמינה בה וזה כנראה מה שכל ילד צריך: מישהו שיאמין בו ויעודד אותו.

בימים אלו בהם חוגגים הסינים 70 שנה להקמת הרפובליקה ועל רקע אירועי המחאה בהונג קונג, הספר הזה היה לי רלוונטי ביותר.
זהו ספר של 300 עמודים הנקראים מהר מאוד ויש לי רק הערונת קטנה אחת: יכולה היתה המתרגמת לחסוך קצת ביטויים בסינית ודבר לא היה נגרע מהספר.

אני אחפש גם את ספרה השני של אדלין ין מה שתורגם לשפתינו. מומלץ ביותר.

עלים נושרים, סיפור אוטוביוגרפי של אדלין ין מה.
כל כך עצוב לקרוא על הילדות הקשה והאומללה שעברה.
הנידוי וההשפלות מצמרר ביותר.
רק המחשבה על ילדה קטנה, יתומה מאם, שעוברת בכל פעם מחדש ייסורים רבים.
בכל זאת היא מגלה אומץ ורצון עז לשרוד ולהצליח.

סיפור מיוחד, מרגש, סוחף ומרתק, קראתי והרגשתי צער, כאב לב ורחמים.
מומלץ מאוד.

"נהנית מהספר?" שאלה הספרנית כשהחזרתי את הספר "ברבורי פרא".
"כן, מאד!" עניתי.
"אם כך," הוסיפה, "נראה לי שתהנה גם מהספר "עלים נושרים", שגם הוא נכתב על סין."
אני ממש לא "סינולוג" בנשמתי, אך קיבלתי את המלצתה.
אז ככה, טוב שבגב הספר, בנוסף לתמצית המקובלת, ישנה ביקורת של הסופרת אמי טאן שמתמצתת - בצורה מדויקת - את כל הסיפור המדהים, והלא ייאמן.
"אין חיה כזו" אמרתי לעצמי, שלאחר רשע ונידוי כזה, עדיין "נדבקים" למשפחה שאיש מבניה לא רוצה בך, ובעיקר בערוב ימיה של הדמות המרכזית.
אם ספרים הנוגעים ללב עושים לכם את זה - זהו בהחלט אחד מהטובים ביותר שקראתי.
* מומלץ בפה מלא!

סיפור מקומם וכמעט בלתי נסבל לקריאה, בגלל התיאורים של ההתנכרות, ההזנחה וההתעללות הנפשית והפיזית בגיבורת הסיפור מצד בני משפחתה, ובמיוחד מצד האם החורגת. מה שמקשה יותר על קריאת הספר זו העובדה שזהו סיפור אוטוביוגרפי. היו רגעים שממש שקלתי לעזוב את קריאת הספר. קיוויתי שסופו יהיה טוב, אך התבדיתי. האם החורגת ובעלה הזכירו לי את ההורים בסיפורי האחים גרים (הנזל וגרטל, שילגיה) או את האם המרשעת בסינדרלה.
תרגום הספר פשוט נוראי. אין בו כמעט שום משפט בעברית תקנית וסימני הפיסוק לא במקום. מן הראוי היה לתרגמו מחדש.

סיפור "תככים ומזימות" טלה-נובלי משהו, שכוחו בעובדה שהוא אמיתי. ככזה הוא מדהים ומרתק. אלמלא היה אמיתי, רוב קסמו היה ניטל ממנו, בעיני.
כל עוד מדובר בקורותיה של המחברת בתור ילדה, הספר מאוד נוגע ללב, ואינך יכול שלא להשתומם ולכאוב איתה את שמעוללים לה. אך כאשר השנים חולפות והמחברת עוברת לתאר את קורותיה ויחסיה עם אמה החורגת ושאר אחיה כאשה בוגרת, פתאום מתחלפת תחושת ההזדהות העמוקה עם חשש די מבוסס שמא נקלענו לאיזו סגירת חשבונות משפחתית שבינה ובין ספרות טובה אין באמת קשר ממשי.
קצת יותר מדי פרטים של תככנות ורכילות השרו עלי בסופו של דבר, עם סיום הקריאה, תחושה חמצמצה משהו.
עם זאת, בצד הזכות, מדובר ברומן רחב יריעה, המתפרש על פני תקופת זמן לא קצרה , ובהחלט ניתן ללמוד דבר או שניים על התרבות הסינית דרכו, ועל קורותיה של משפחה סינית מהמעמד הגבוה לפני תקופת המהפכה הקומוניסטית, במהלכה, ולאחריה.

הדבר המרתק ביותר בספר הוא הידיעה שמדובר בסיפור אמיתי.
בספרה האוטוביוגרפי 'עלים נושרים' מגוללת המחברת, אדלין ין מה, את סיפרה הטרגי-הרואי תוך שזירת אירועים היסטוריים ומנהגים מהמסורת הסינית (לפעמים עם לא מעט ביקורת). הכתיבה זורמת, השתלשלות האירועים (ההיסטוריים והפרטיים) מרתקת והסיפורים השונים שזורים זה בזה בטבעיות.
הקריאה קולחת, אך אינה קלה. הספר כולו רשום בזמן עבר עובדה היוצרת ריחוק מהחוויות הקשות אותן הדמות הראשית עוברת, לפעמים עד כדי סטריליות של דו"ח חקירה משטרתי. אך עם זאת אדלין מקפידה לא להשתמש בכוחה כיודעת בדיאבד וחושפת את רוב העובדות על פי הסדר בו נחשפה אליהם (דבר המאפשר "לשחזר" את החוויה שעברה).
לדעתי, הדבר המרתק ביותר בספר הוא הידיעה שמדובר בסיפור אמיתי. צלחתי את הספר בקריאה רצופה אחת, אך ללא הידיעה שמדובר בסיפור אמיתי הדמויות היו נראות סטריאוטיפיות ומוקצנות הסיפור היה נשמע מופרח ויבש וספק אם הייתי עובר את האמצע.

ציפיתי להרבה יותר מהספר.
הספר היה אמור להיות נוגע ללב, במציאות היו פה
ושם קטעים מעניינים, אך בסך הכל ספר די סתמי.

לא כל כך אהבתי, ספר קשה לא יכולתי להמשיך לקרוא.
ההתעללות של האשה (האם החורגת) בילדים הייתה קשה ומטרידה. לא אהבתי.

מומלץ בחום!!!
קראתי אותו לפני שנים, ומאז הוא נחרט בזיכרוני.