אני כותבת על הספר בתחושות מעורבות;
מצד אחד - התחיל מעולה, היה מלא פוטנציאל, היה כובש, היה מדבק. מצד שני - הסתיים קצת פחות מעולה, לא מימש לטעמי את מלוא הפוטנציאל.
ובכל זאת צריך לשבח על הנושא יוצא-הדופן, הדמויות העמוקות, ההתחבטויות המעניינות וכל התפאורה שאנחנו לא פוגשים
בה הרבה בספרות.
זה ללא ספק ספר אחר. מומלץ.

אני ילידת מרץ 91'.
לא חוויתי את מלחמת המפרץ.
כתושבת המרכז, לא האמנתי שטילים יכולים באמת ליפול בת"א.
לא יכולתי לעכל מציאות כזאת - כי מעולם לא חוויתי אותה.
לפני מספר חודשים, כשאני בת 21, לקחתי מהספריה את הספר הזה.
באיחור לא-אופנתי קראתי אותו; נחמד, אבל קצת לא מציאותי בעיניי;
שוב, טילים בת"א?
אחרי כמה ימים מאז שהתחלתי את קריאת הספר, הוכיח לי בורא העולם
שאין צירופי מקרים - מבצע "עמוד ענן". טילים במרכז הארץ, גם בת"א.
סירנה שצועקת מעל ראשי - איום ממשי מעל שמי העיר ללא הפסקה -
וכל המורכבות שמתלווה לאנשי "הבועה" שבוחרים לצאת או לחילופין
להדק את הישארותם בה.
20 שנה אחרי, והספר פשוט קם לתחיה, על כל הניואנסים שבו.

מעבר לעובדה שהוא מדויק, נחמד וכיפי לקריאה (וככל הנראה, היה חדשני יחסית לעת כתיבתו),
היום, אני לא מוצאת שזהו ספר חובה או שיש בו משהו משמעותי שאי-אפשר למצוא בספרים אחרים.

ספר נחמד.
מעניין, כתוב טוב.
עלילה לא מקורית, סוף קצת בנאלי ומבאס.
ממש ממש לא ספר חובה, אבל יעביר לכם שבת בנעימים :)

קודם כול, הבהרה - לא מדובר בספר הדרכה סטייל "איך להצליח בחיים", על אף שעלול לעלות ממנו ניחוח של כזה.
הספר מציג דמויות מצליחות מתחומים שונים ומנתח את סיפור חייהם ואת הנקודות שיצרו את הצלחתם.
בהחלט נוספו לי כמה נקודות מעניינות למחשבה, אך היה אפשר לסכם את כל הספר במשפט אחד, או לכל היותר, לפרוש אותו על פני פרק.
כל השאר חזר על עצמו ודי מלאה.
מה גם שיש בו המון נקודות שאפשר לסתור בקלות, כך שהייתי לוקחת חלק מהמסקנות בעירבון מוגבל.

בקיצור - אם אין לכם משהו אחר לקרוא - תקראו.
אם יש לכם - עזבו אותו.

סמדר שיר כמו סמדר שיר - כותבת באופן זורם, אותנטי, מלא רגש.
ספר שמציג עלילה שאינה מוכרת יותר מדי ליומיום הישראלי, ולכן, מעניינת מאוד.
על אף שהספר עמד על התפר שבין רגשותיה המעורבים של האם הפונדקאית, היה מקום להדגיש אותם יותר.
כמו כן, בנקודות מסוימות, העלילה הפכה מוגזמת ולא-אמינה, מה שהוריד באופן ניכר מרמתו של הספר.

בסה"כ - שווה את זמן הקריאה שלו.

כאחת שנמצאת בתקופה של קריאת ספרי מתח (עד שיימאס ואעבור לתקופה של ספרות יפה...), אני חייבת להגיד שהספר הזה התעלה על רבים!
אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שגמעתי מאות עמודים ביומיים.
ספר מעניין מאוד, ממכר, מדבק, חושף הרבה מעולם ההייטק והריגול התעשייתי.
שומר על מתח גבוה לאורך כל הספר - והכי חשוב בספרי מתח - בסוף הפתעה.

מומלץ בחום!

יש בספר את כל הנתונים להיות ספר טיסה מושלם, חוץ מנתון אחד.
מצד אחד, יש בו כתיבה קולחת וזורמת, עלילה מדבקת, מתח בריא, קלישאות אינסוף, קיטש... טלנובלה כתובה.
מצד שני, הוא עוסק בהתרסקות מטוסים. כך ש... זה לא בדיוק מסוג הספרים שהייתם רוצים לקרוא בטיסה.

שמעתי רבות על מיכל שלו. זהו ספרה הראשון שאני קוראת.
נהניתי מהכתיבה, אך התאכזבתי מרמת העלילה.
מקווה שבספריה הידועים יותר המצב שונה.

לא רבים הם הספרים שמגלים עולם חדש לגמרי. עולם שלא רק העמקתי בו, אלא שכלל לא העלתי על דעתי שהוא קיים.
כזה הוא עולם המצורעים שהיסלופ תיארה בסיפרה בצורה כ"כ מעניינת, זורמת ונוגעת ללב.
לא שמעתי על זה אף פעם. על הצרעת המודרנית ועל הגליה של חולים אל אי מיוחד שפותח עבורם. כך שהספר סיפק לי פתח אל משהו חדש, מעניין, מרענן, מרגש ומעורר מחשבה.

ממליצה בחום.

זהו ספרה הראשון של עמרוסי שאני קוראת.
אין צורך לציין שכתיבתה מעולה!
ואין ספק שמדובר בבחורה מקורית ואמיצה, שלא חששה לגעת גם במקומות היותר רגישים של החברה הדתית-המתנחלת.
נהניתי מקריאת הספר, צחקתי, גם השכלתי... למרות שאני עצמי דתיה, ושתרבות מתנחלים (יש לומר - מתיישבים) היא לא דבר זר לי.

כפי שאמרו כאן לפניי, גם לטעמי הסוף היה קצת מאכזב וצפוי מדי.

אבל בסה"כ - ספר ששווה את הקריאה.
ואני כבר בדרכי לספריה הבאים...