פעם נכתב ספר בסבלנות. משמר את המתח לכל אורכו, בלי טריקים הוליבודיים זולים ובלי צורך לזרוק את העלילה לפינות ומצבים קיצוניים.
כזה הוא הספר הזה.
הרקע : מלחמת העולם השניה לאחר הפלישה לנורמנדי , שיחרור פריז והתחלת הכניסה לבלגיה וגרמניה.
נושא הסיפור הוא מוסר ומשפט צבאי מול מוסר פנימי.
העלילה מגלה לבן דמות אב והיסטוריה משפחתית שונה מהנרטיב שהוא חי בו.
קראתי את הספר, כאמור, במתח. לא של המלחמה ,( אם כי תיאור הקרב על הבליטה בארדנים מעולה),אלא מתח היחסים בין הפרקליט שנשלח לעצור "קצין מתפרע" למפקדיו, מול בחורה המלווה את אנשי המחתרת והקצין.
אין בספר כאמור טריקים בהם אני מרגיש מרומה.הסיפור קולח וחי מעצמו.
אני מחבב את הכתיבה של הסופר סקוט טורו, חדה , ברורה, מותחת וגורמת לך לחשוב.
כדאי לקרוא.

הספר "גיבורים פשוטים" מאת סקוט טורו (הוצאת אריה ניר, 2006) עסוק בניסיונו של בן לפענח את עברו החבוי של אביו. עלילת הספר נפתחת עם מותו של דייוויד דובין, העורך דין הידוע ממחוז קינדל (מחוז בדיוני בארצות הברית שמרבית ספריו של טורו מתרחשים בו). לאחר מותו מחליט בנו של דובין, סטיוארט דובינסקי, כתב חוקר בעל שם, לנסות ולפענח את דמותו האניגמטית של אביו, שתמיד היתה חידה בעיניו. מתברר שבאוקטובר 1944 הטיל מפקד דיוויזית השריון ה-18, גנרל רולנד טידל (קצין שריון קפדן ואגרסיבי ממש כמו מפקד הארמיה השלישית שלה היתה כפופה אוגדתו, הגנרל פאטון), על דובין, שהיה סגן הפרקליט הראשי של הארמיה, לאתר ולאסור את רב-סרן רוברט מרטין, על-מנת להעמידו למשפט צבאי. "מרטין היה מסופח לענף מבצעים מיוחדים של המשרד לשירותים אסטרטגיים, OSS, קודמו של ה-CIA שנוסד במהלך מלחמת העולם השנייה" (עמוד 19).

שלא כמו דובין, שגדל כבנם של מהגרים יהודים מרוסיה, ונעשה לנער כל-אמריקני ומאמין שהוא נלחם למען הברוקלין דודג'רס ופאי התפוחים של אמא, מרטין הוא שועל קרבות ותיק בעל ראייה מפוכחת מאוד של המלחמה. לאחר מפגש קצר בין מרטין לדובין, שבמהלכו משתתף דובין באחת מפעולות הקומנדו של מרטין, נמלט האחרון ולדובין לא נותר אלא לצאת למרדף אחריו ואחר בת-זוגו גיטה לודז' (שבה מגלה דובין עניין אישי ורומנטי). המרדף כולל שורה של חוויות והרפתקאות, ובהן צניחה לגזרת בסטון, במהלך הקרב על הבליטה. "סיימתי קורס קציני חי"ר לפני שהלכתי לקורס של הפרקליטות" (עמוד 198), מתוודה אז דובין בפני סא"ל אלגר, מפקד גדוד חי"ר שלגזרתו נקלע בטעות. האחרון, בשל המחסור בקצינים ומפקדים, ממנה אותו מיד למפקד פלוגה. הלחימה היתה קשה, בקור המקפיא כמו גם בצבא הגרמני. "הרגתי חיילים, כמובן. אני זוכר עמדת מקלע שכיתרנו והמטרנו אש לתוכה" (עמוד 255), כתב אחר כך.

סיפור המרדף של דובין אחר מרטין, והשלכותיו הדרמטיות על חייו מותח, מרגש ומעניין. ניכר בטורו שערך מחקר מדוקדק מחד גיסא והוא מספר מיומן מאידך גיסא. מומלץ בחום!!!

הספר מצא חן בעיני. אולי בגלל הבחירה בדמות ה"אנטי-חייל" (עורך דין שעבר קורס קציני חי"ר ומצא את עצמו נלחם), אולי בשל התרחיש ההיסטורי המתואר (הקרב על בסטון) ואולי משום שהספר קריא וקל לקריאה. אבל הספר הוא בהחלט בסדר, למי שחובב רומנים היסטוריים על מלחמת העולם השנייה.

אז מה למדנו, ידידיי, מקריאה כמעט רציפה (ומקרית !) של הספרים "אחים בקרב" של אמברוז, "גיבורים פשוטים" של טורו ובמידה מסויימת גם "להרוג את רומל" של פרספילד ?!
- למדנו שבשלבים הראשונים של הפלישה לאירופה, האמריקנים אכלו חרא רציני; ולמדנו שמעט אח"כ, בפרט בצרפת, הבכירים שבין אנשי צבאם הקימו לעצמם חצרות בדגם פיאודלי, עם העדפה שיקית לטירות עתיקות; ובעיקר למדנו, שלצד סיפור הלחימה "הרשמי", "ההסטורי", התנהלו בשטח ים של אינטריגות, פרשיות ועניינים, שכלל לא ברור אם כולם ייחשפו יום אחד ואם יש לכך בכלל טעם.

אמת : ספרו זה של סקוט טורו, נובליסט מוכר, עורך דין מפורסם ולא פחות חשוב, כנראה, - מיליונר, מוגדר כפיקציה; אך כמו כל פיקציה שמכבדת עצמה ושמשתדלת לשכנע באמינותה, גם היא מתבססת על מראות מקום אמיתיים, אנשים כנ"ל ואירועים מוכרים 'ברקע' של ההתרחשות העיקרית, הבדויה כביכול.

טורו, עם יותר מעשרה רומנים באמתחתו, כבר הפך מזמן לרב אמן של העיקרון - "איך לספר סיפור" : כתיבה אישית, עניינית, קולחת, בדיוק על התפר שבין "יותר מדיי" ובין "לא מספיק". הוא מוליך אותנו, הקוראים, למצב של כאילו 'קריאה בחלום', כשבכל "יקיצה" ממנו, סיימת 50 עמודים נוספים בלי כמעט למצמץ.

כל הדברים הללו, הופכים מבחינתי את הספר "גיבורים פשוטים" למומלץ ביותר. קראתיו -כמה שחוק- בנשימה אחת (או כמעט : ניגשתי לתלות כביסה באיזשהו שלב באמצע...) ואפילו מצאתי את עצמי מזדהה עם דמותו של הבן/המספר, עקב יותר מסיבה אחת, שלא אפרט כאן כדי לא לספיילר.

יופי של ספר !

מזמן , מזמן לא התענגתי כך על ספר...
מזמן , מזמן לא שמתי ספר בראש סדר העדיפות והתמכרתי עד ש"גמרתי"...לקרוא אותו.
עלילה מצויינת , ריחות מאותה מלחמה ארורה , ערכים שלא נס ליחם וכן - גם הפתעות (הפתעות קטנות כאלו , הפתעות שעוקצות אותך ושולחות בך קרס ומושכות להמשיך ולקרוא).

את הספר סיימתי בימים אלה. סיפור יפה ומרגש. סיפור על גבר שלאחר מות אביו נחשף להיסטוריה הפרטית של אביו ואמו. בשעה שהסודות נחשפים צולל הקורא אל תקופה שלאחר הפלישה לנורמנדי כאשר כוחות בעלות הברית כובשות את אירופה. אביו מתגלה כדמות מוסרית שהואשמה בפשע חמור מאוד. לאורך כל הסיפור הקורא משער שהסוד הגדול שנגלה היא בקשר לאב אבל בסופו של דבר הסוד לגבי האם הוא המפתיע מכל.
שווה קריאה בהחלט, סקוט טורו עשה עבודת תחקיר מופלאה בשלבו אירועים ופרטים היסטוריים, מרתקים, למכביר.

סקוט טורו מתחיל את הספר במכתבו של דייוויד לאהובתו : מיס גרייס מורטין ביום 19.3.1944.
מות אביו של סטיוארט בפברואר 2003 וחיטוט בניירותיו גורמים לו להתחיל ולחקור את הסודות שהיו לאביו.
כל החללים הריקים שגילה הותירו אותו סקרן כדי לוודא שאם הוא בנו של עבריין שבגד במולדתו וחמק מעונש הודות לטעות טכנית, או שמא הוא בנו של אדם שנפל קורבן לעוול פרימיטיבי שאותו העדיף להשאיר גיבור בעבר? (עמוד 20)
הספר עוסק בהיסטוריה ובמלחמת העולם השנייה.
העלילה מתרכזת במה קורה לפרקליט (אביו של סטיוארט) שהיה אמור לעצור מרגל מ-OSS שנחשד כמרגל של הסובייטים אך נשבה בקסמי אישיות המרגל.
סטיוארט אוסף פרטים על אביו ומידע, מתוך עדויות שהוא מלקט מהארכיונים וקטעי מכתבים ישנים.
תוך כדי חקירה מגלה הבן שאביו אינו אותו אדם אותו הכיר כאדם מסוגר ושתקן.
בעלילה כל גיבורי העלילה משנים את עורם ואינם כאותם אנשים שאנחנו מכירים בתחילת העלילה.
יש בספר רישומים ותמונות אכזריות שקרו לחיילים בשדה הקרב וסוגי מיתות.
ניתן להבחין בכך שסקוט טורו הינו עורך דין במקצועו. הספר מגולל חקירה מעמיקה על תקופת הקרבות במלחמת העולם השנייה. החוקר /סופר נוקב ומשבץ שמות, אנשים ומקומות אוטנטיים מאותה תקופה.
מי שאהב את ספריו הקודמים של סקוט טורו יתאהב גם בספר הזה. (בחזקת חף מפשע, הודאה באשמה, עד המדינה, טעויות הפוכות, ועוד).
הספר מקוטלג כספרות מתח.
זהו ספר מתוחכם ומעורר מחשבה.
אני אהבתי וממליצה בחום.

לי יניני

ספר פשוט מעולה
גם מותח וגם עם הרבה תובנות על החיים ולאורך הספר אתה ממש מזדהה עם הדמויות

לפעמים ארוך מדי אבל בסדר