ספר מקסים
קראתי אותו בנשימה עצורה ב-24 שעות.
מאוד קריא, זורם, קל להתחבר אליו.
קליל.

בוב דילן.
כנראה שיש סיבה לזה שהוא מוזיקאי- הוא מתבטא יותר טוב במוזיקה מאשר בכתב.
מההתחלה היה לי ברור שהספר נכתב על ידי אדם שלא התאמן מספיק בכתיבה ממושכת. הספר מאוד מאוד בעייתי ולעיתים בלתי קריא והזוי. ממש התאכזבתי.
מדי כמה דפים אפשר להיתקל בפיסקה טובה בה הוא מתאר את חייו לפני הפירסום- חסר כל משוטט בניו יורק במועדונים ופאבים חשוכים עם דמויות מפחידות ומרתקות.
לצערי הוא מביע יותר מדי רעיונות פוליטיים, יותר מדי שמות, יותר מדי מקומות פשוט לא כיף.

אהבתי את הרעיון הכללי. התרחשות אחת ובכל פרק זווית אחרת.
קשה לחזור אליו כל פעם והמעברים בשבל מסויים לא נעימים.
לא אהבתי את מקום ההתרחשות- הקמפוס,ובעיני הניסיון של הסופר להכנס לראש הנשי לא הצליח. ברור שאישה לא כתבה את הספר.
הקטעים האהובים עלי היו הפרקים של ראלף המיני והבוגדני, הוא שקרן מלוכלך אבל מצחיק ואמיתי לא רציתי שהקטעים איתו יגמרו כי הם היו הכי מעניינים. הפרקים של המספר הכל יודע מיותרים והקטעים של הלן דיכאוניים.
בינוני.

חברה שלי אובססיבית לספר הזה. המליצה עליו בחום.
הבעיה העיקרית בו היא שבעיני הוא מקוטע אני באופן כללי לא אוהבת את הפינג פונג שבינו לבינה.
יש בו כמה משפטים טובים וממיסים.
אבל באופן כללי not my cup of tea

עייף ומעייף.
אין בו קצב.
לא מושך הלאה.
בעייתי.

הגענו לספר הזה במקרה- אמא שלי שלפה אותו מתוך ערימה של ספרים לא מוכרים.
הופתעתי מאוד. הכתיבה די רגילה אבל הסיפור עצמו ממש מדהים! התיאורים שלה כילדה בסומאליה, במיוחד כל מה שקשור לברית מילה הנשית שהם עורכים לבנות הצעירות, החיים במדבר, הטיפול בגמלים ולאחר מכן ההשתלשלות שלה ללונדון וההצלחה שלה בתור דוגמנית.
לא כבד, מלא קסם.

אזהרה- לא לקנות!
לא מומלץ!
מרגיש כאילו הסופרת כתבה אותו לעצמה בלבד, מצחיקה את עצמה עם רשימות של מה אכלה איפה היתה ואיך הרגישה (אבל בקטע לא מעניין).
עזבתי אותו באמצע. שום דבר לא מותח ולא מעניין.
אני לא מבינה למה הספר התפרסם.
זה שהיא כותבת שם קצת על מדיטציה ועל האשרם שהיא היתה בו בנקודת מבט של אישה רגילה לא הופך אותו לספררוחני או טוב.
הרעיונות שמובעים בו נדושים, היא מתאמצת מדי לשנות את עצמה וזה לא נעים!

ספר חובה
מתנה מעולה לכל אחד במיוחד בתקופת הצבא.
כתיבה יפה, דחוסה, "מתובלנת" ומקורית.

אני מאוהבת בספר הזה. הקריאה שלי בו היתה זורמת ומאוד מהנה. מאוד מאוד התחברתי לילד, לחשיבה שלו ולפעולות שלו. ג-א-ו-נ-י.