בזמנו, קראתי את הספר הראשון. דבר אחד לא הבנתי ועוד פחות-בספר השני:למה קוראים לספר 'המוח'?הרי לא היה כמעט תכנון שלא שלא נכשל. הוא ניתפס על כל עבירה שביצע. היו שני עבריינים שכל עבירה שביצעו כמעט ולא ניתפסו אלא בשל אגו-טריפ אבל לחלוטין לא בגלל איוולות:נעמן דילר וסלומון אבו. ועל כך אמר אריק אמבלר בספר המבריק שלו:"אל תשלח לי ורדים/אריק אמבלר הוצאת ספרית פ]ועלים:
"פושע -על אמיתי-הוא זה שאתה לא יודע שהוא קיים"
ממליץ מאוד על הספר הזה שבו מסופר על חבורת קרימינולוגים המוזמנים לאחוזתו של רב-פושע מבלי שידעו מי ומה הוא. בכלל, כל הספרעים שלו מבריקים. הוא השפיע מאוד על סוםפריעם כג'ון לה קארה, לן דייטון ובמיוחד על יאן פלמינג יוצרו של ג'ימס בונד.
יורם

על ניסויים באהבה וילדי הקיבוצים:
לא צריך ללכת רחוק למחקר הזה. כבר בשנות השבעים כתב פרופסור איזנשטט מחקר מקיף ורחב ביותר על החברה הישראלית ובין היתר הזכיר-חקר- את ילדי הקיבוצים שחיו מגיל תינוקות בבתי אומנה וההורים נעדרו לזמן ארוך מהתינוקות.יוצא מכך, מיעוט מגע פיזי אוהב. מכאן הוא הסיק שלכן הקיבוצים יכלו ליצור מוצרים מכאניים, תעשייה מדויקת, התנדבויות ושירות בקרבי ועוד ועוד אבל אמנים וסופרים-(מטענים רגשיים)פחות לעומת העיר. כמובן שמחקר זה חוטא בהכללה כי אין פירושו שחסרים קיבוצניקים רגישים ובעלינשמה אמנותית אבל סטאטיסטית-אם אני לא טועה וזוכר היטב-זו היתה תוצאת המחקר שלא הוכחש. יורם כרמל

גדעון גלעדי כתב את הספר כשהיה כבן 29. אביו הוציא נגדו צו אשפוז בשל התערבותו באלימות שאביו עצמו הפגין נגד אמו. מאז הסתובב בכמה מוסדות ללא אבחון כחולה או משהו כזה. מנהל ההוצאה,מוטקה בוסתן, איש מקסים, ז'ל, שכנע אותו לומר שכל הכתוב בספר הוא כן אמת וגדעון התפתה. הוא הפסיד מיד חברים אבל הרוויח כמה שידעו שאין אמת בכל הספר. מבקר אחד כתב על הספר :סוף-סוף מותר להשתמש במילה 'זרוק' בדפוס. מבקר אחר-במעריב כתב על הספר: ספרות וידויית נוסח פנחס שדה, גיבורים מיוסרים נוסח גיבוריו של סארטר. ב'העולם הזה' כתוב: ספר שהוא זעקה גדולה, כתוב בסגנון ביטניקי ועוד סופרלטיבים. ספר חזק אבל כפי שכתב משה בן שאול: חבל שהספר לא עבר עריכה מטלטלת...

מי שכתב על פרנסואה סגן כסופר-טעה בגלל שחשב על השם פרנסואה-זכר.מדובר כידוע בפרנוסאז סגן:סופרת צרפתיה.נולדה ב-1935 נפטרה ב-2007. כתבה מספר רבי מכר. התפרסמה בעולם בשל ספרה:שלום לך, עצבות. היא כתבה אותו, נדמה לי כשהיתה בת שמונה עשרה!הפרסום העולמי היה כמעט מידי. מאז, ספריה המפורסמים ביותר:"בעוד חודש, בעוד שנה", את אוהבת את ברהמס?(הוסרט עם איו ומנטאן, אינגריד ברגמן ואנטוני פרקינס(אהבת אשה לגבר צעיר אבל גם לגבר מבוגר והבחירה הקשה בין שניהם. חיוך מסוים-אהבת נערה צעירה לגבר מבוגר. היה סרט מצוין. בסופו של דבר, לאחר שקרנה הועם עם השנים(לא בגלל השנים אלא בגלל שכנראה התייבשה ולספרי אהבה לא היה מקום בנוסח שלה)נתפסה פעמיים ונשפטה על גניבה ספרותית וגם...גניבה מסופרמרקט וכך חלפה לה תהילת עולם אבל הספרים שלה המוזכרים למעלה-לא יישכחו על ידי שום רומנטיקנית/ן.

עבודת תחקיר רצינית ביותר ומונומנטלית של אילן שחורי(חוקר תל אביב ויעל זיידמן-הספר הענק(פיזית) מאי את הפן האנושי של תולדות הבנייה בתל אביב, ומציב יד לבוניה של העיר העבריתצ הראשונה שהלכו לעולמןם. הוא מגולל את פועלם ואותולדות חייהם של הקבלנים והבונים בתל אביב יפו, שלחקו חלק מרכזי בבניין העיר והטביעו בה את רישומם. פרקים מיוחדים יועדו למקומה של התעשייה ומבניה בעיר ותמונה פנורמית של חיי המסחר בה.
חבל רק שאין מפתח נושאים ושמות אבל לפחות ניתן להתנחם בתמונות שחלקן הקטן נראה בספר לראשונה. בספר מובאים תולדות חייהם של הקבלנים-(היום-יזמים), תמונתם ומבנים ייחודיים שבנו. הספר בפורמט אלבומי גדול, נייר כרומו(כבד מאוד)358 עמודים.

מאפייני הארכיטקטורה: מהקלאסי עד הבארוק. אהרון לירון, חבר ספרי תעודה וספרי חובה למורי דרך-מביא בתמציתיות מבלי להוריד מאיכות ההסבר והמידע סקירה מרתקת ומרהיבה על אתרי בניה וסגנונות שונים בארכיטקטורה הקלאסית. דוגמאות לארכיטקטורה יוונית ששולטת עד הים בכמה אתרים בעולם(קחו למשל את כפר סבא:בכניסה הצפונית לעיר-בצד ימין תוכלו לראות שתי 'וילות' שנבנו בחיקוי זול למבנה היווני הקלאסי. לירון מביא דוגמאות לחיקוים זולים ולמקורות. הספר כתוב בשפה נוחה גם לכאלה שרואים רק ערוץ שתיים. ספר שווה לכל נוסע לאירופה או שסתם מטייל בערי ישראל בשכונות וילות....שווה כל שקל!
יורם כרמל