הרעיון לכתיבת הספר מבריק,,למרות שסיפורי תאומים או תאומות,,ידועים לרוב,
כאן מסופר על זוג אחיות תאומות יפהפיות,שחייהן שונים
ומחליטות להחליף בינהן ,,כמתיחה/בדיחה,למשך שבוע בלבד
בלי שאף אחד ירגיש,,ומדובר גם בבני משפחה,בעל,ילדים וכו
זה מתחיל יפה ומצליח,,עד שקורות תקלות וארועים מסעירים אחרים,מה שמסבך את העלילה,עד לסוף המפתיע,והמתבקש,
אורכו של הספר 470 עמ',,ולדעתי יש בו יתר על המידה דיאלוגים מתמשכים וארוכים,ופטפוטי סרק,שלא בונים את העלילה,אפילו מעכבים אותה,באופן מוגזם ,משהו,,הקורא חסר הסבלנות מתייגע בין ארוע אחד לשני,,ולעתים משפטי
מפתח ,צצים בין הקטעים,,כך שאי אפשר לעבור בריפרוף
בלי לפספס.
בסך הכל ספר מצויין !

אני לא בטוחה מה דעתי על הספר. כנראה שעדיין מעכלת את מה שקראתי.. הגעתי אליו בעקבות השחף שמאוד אהבתי וציפיתי למשהו דומה, אך למרות שיש נקודות משיקות כמו דמות המורה ודמות התלמיד (שבהמשך נהפכת למורה) התקשיתי לקבל חלק או אפילו את רוב הדברים שנאמרו. הצלחתי להבין כל משפט בנפרד אבל לא הצלחתי להתחבר לרעיון הכללי; מילא זה שכל אחד בוחר איך יראו חייו אבל למה הכוונה שהכל אשליה, הכל תעתועים? אם הכל תעתועים מה ממשי? לקראת הסוף מצאתי את עצמי מזדהה יותר עם ההמון הזועם מאשר עם דמות המשיח. נותר רק לקוות שבפעם הבא שאגש לספר הזה אצליח להבין טוב יותר את מה שהוא מנסה להעביר.

את "תעתועים" קראתי לפני בערך חמש שנים, והוא זכה למקום של כבוד במדף הספרים שלי. יש אומנם על לא מעט להתווכח כשזה מגיע לפילוסופיה שבבסיסו, אולם הדיון הפנימי שהוא מעורר זכאי לשבח.
ובכל זאת, חוזקו האמיתי של ספר זה הוא דווקא הסיפור. הוא מכשף, שתי הדמויות הראשיות בלתי נשכחות, ולאחר שסיימתי לקרוא אותו התעוררו בי געגועים עזים לקרוא בו שנית.
ריצ'ארד באך כתב ספר מזוקק ויקר ערך, ומוביל את הקורא למסע נדיר בכנותו. בשונה מספרי עידן חדש או רוחניות אחרים, באך אינו מטיף. הוא מציע את השקפתו, ועליכם רק לשכוח לרגע את המציאות וללכת על המים.

ספר מיוחד ויפהפיה שתמיד אפשר לחזור אליו מחדש.

"תעתועים" משאיר אותך חושב ותוהה על החיים ואיך שהם נראים משלושת צידי המטבע... קיבלתי אותו מחברה לפני 20 שנה ליום הולדתי ולא פעם אני נזכרת בו מתוך הקשרים שונים בחיי היומיום.

[ואם חיפשתם ספר מתנה אוניברסלי - רוב הסיכויים שהספר הזה יענה על דרישתכם]

מומלץ בחום!

סיפור על שני טייסים שהכירו במסגרת עבודתם. לפרנסתם הם מטיסים אנשים בשמי עירם. עם הזמן נרקמת בינהם ידידות, בה בעת, אחד מהם מציג את עצמו כמשיח, ומתיימר ללמד את חברו באמצעות ספרו(מדריך למושיע),אך לבסוף משלם על כך בחייו.

ציטוטים שחשוב לדעתי לתת עליהם את הדעת:

"זכור מניין באת, לאן אתה הולך, ומדוע בכלל יצרת את המהומה שבה הסתבכת."

"חבריך יכירוך טוב יותר למן הרגע הראשון לפגישתכם מאשר יכירוך מכריך באלך שנים."

"העולם הוא ספר התרגילים שלך, הדפים שעליהם אתה עורך את חישוביך. אין זו המציאות, אף שיכול אתה להביע בו את המציאות אם רצונך בכך."

"הרי לך הדרך בה תדע אם משימתך עלי אדמות הושלמה: אם חי אתה - סימן שלא!"

ואם לסכם: סיפור פשוט בעל גוון פילוסופי מהול בתובנות מעוררי מחשבה לחיים ובכלל.


ולהבדיל אלף אלפי הבדלות הסיפור הזכיר לי את ה-4 בנובמבר 1995; שבו יצחק רבין שילם בחייו בשל רצונו לנסות להשכין שלום!!! משימתו לא הושלמה, אך בדיעבד ניתן לראות שהוא צדק.

"חבר, אני זוכר."

קראתי אותו לפני הרבה שנים, ואני זוכרת שהוא ממש השפיע עליי. הסתובבתי ימים שלמים וחשבתי על התובנות שלו בנוגע לחיים.
ספר מיוחד, ללא ספק!

ספר טוב, אך לדעתי צורת הכתיבה מאבדת מעט ממה שהספר מנסה להעביר. כלומר, כאשר קוראים אותו, יש הרגשה שהוא כתוב לילדים, אבל הרעיונות לקוחים מעולם הבוגרים.
שווה קריאה.

ספר חביב, מתוק ומגוון.
מהספרים האלה שמחלחלים אלייך בלי לשים לב.

חווית קריאה...מסוג הספרים שנשארים ללוות אותך כברת דרך בחיים....