הביקורת נכתבה ביום רביעי, 1 ביולי, 2009
ע"י אמי.
ע"י אמי.
לפני כמה ימים קראתי את הספר.
הוא ספר יפה ומרגש המראה איך חתול אחד משנה עיירה שלמה וגורר אחריו סיפור מדהים.
איך חתול אחד מצליח לגרום לאישה אחת להשתנות.
אישה שעברה חוויות קשות בחייה מתעודדת בעזרת חתול, ואיך היא נקשרת עליו ומרגישה שהוא כמו בן משפחה.
הוא נגמר באווירה עצובה אך אופטימית ומלאת מסר.
אהבתי את הפיסקה האחרונה בעמוד 251.
"כאלה הם החיים. מפעם לפעם אנחנו עוברים דרך להבי הטרקטור. כולנו נחבלים. כולנו נחתכים. לעתים הלהבים חותכים אותנו לעומק. בני המזל יוצאים מזה עם כמה שריטות בלבד, קצת דם, אבל גם זה לא הדבר החשוב ביותר. הדבר החשוב ביותר הוא שיש מישהו שירים אותך, שיחבק אותך, שיאמר לך שהכל בסדר."
ויקי מיירון היא סופרת יוצאת דופן אשר מצליחה להביע את עצמה בספר סוחף שאי אפשר להפסיק לקרוא.
אם אתם שוקלים אם לקרוא אותו או לא - אני מציעה לכם לקרוא אותו.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת