זה היה נחמד.
לקחתי אותו מהספרייה בלי לחשוב יותר מדי, פשוט הסתכלתי במאחורה וראיתי ברשימת הטרופים "פער גילאים", "בוס ועובדת", ולקחתי.
כל אחד ומה שעושה לו את זה כנראה.
בעיקר בז'אנר הרומנטי, אחד ההיתרונות שלו זה לדעת מה אתה הולך לקבל.
הספר תאם לציפיות שלי ממנו.
בהתחלה היה חשש, כי חשבתי שהכתיבה גרועה, כי הדמויות העניקו לי פרטים על המצב שלהם, דרך דיאלוגים, שבאמת הרגישו לא טבעיים.
אבל אז קיבלתי את מה שאני רוצה, פשוט זוג אנשים, אהבה אסורה, קירבה.
הפער גילאים פה, או הטרופ של ה"בוס עובדת", ממש לא היה משמעותי, כי הוא בסך הכול חמש שנים מעליה, ולא מתואר פה בספר ממש איך הם עובדים ביחד.
הטרופ העיקרי פה, זה אהבה אסורה, כי היא אחותו של החבר הכי טוב שלו, והחבר הכי טוב שלו מגונן על אחותו ברמה ממש מעצבנת.
וזה היה כיף, כי כאילו, יש את טרוויס, האח של לילה, שממש פאקינג עולה על העצבים שלי, אבל סומך על יו, כי הוא חושב שהוא בחור טוב ושהוא לא ישכב עם אחותו.
ואז יש את לילה, שרוצה לחיות את החיים שלה, ולחוות, וזה קצת כאילו אחיה מפריע לה, כי הוא מתנהג כאילו הוא יודע מה הכי טוב לה.
זה מצחיק שכאילו, הוא לא סומך על אף גבר ליד אחותו, אבל הוא כן סומך עליו יו, ברמה של להרגיש בנוח שאחותו ישנה אצלו, ועובדת אצלו, ועוד דברים שאני כאילו... מוצאת קצת מצחיק, כי הוא סומך יותר מדי.
אהבתי את איך שמערכת היחסים התפתחה פה, בין לילה ויו, אפילו שזה בעיקר מבוסס על משיכה מינית, זה היה כיף.
הסמאט היה פשוט חלק מהעלילה, כי לילה בתולה, והיא רוצה לאבד את הבתולים שלה, אבל היא לא מצאה גבר שהיא באמת נמשכת אליו ורוצה לשכב איתו.
אז מהמקום הזה היחסים ביניהם מתפתחים, אבל זה לא מרגיש זול, כי היא ממש משתפת אותו בדברים אישיים, ובמה שהיא רוצה, ואפילו יש להם כינויים חמודים אחד לשנייה מהילדות.
הם כאילו - ידידים.
אפילו שהוא מבוגר ממנה בחמש שנים וחבר של אחיה, זה מרגיש שכבר יש ביניהם קשר של חיבה ודאגה.
וכשלילה חוזרת הביתה אחרי שהיא סיימה קולג', זה פשוט עולה שלב, וזה נהיה גם משיכה מינית.
הספר הזה נתן לי את מה שרציתי ממנו.
נהניתי ממנו, אני לא חושבת שהוא מדהים, אבל יש מצב שאני אקרא גם את הספר הבא בסדרה הזאת, שעוקב אחר אחת האחיות של יו.
אהבתי את הוייב של העיירה הקטנה, אהבתי את זה שטרוויס האח הגדול הוא פאקינג מעצבן ומכעיס, כי זה מרענן כשיש דמות כזאת מניאקית, שממש מדברת כאילו היא קובעת לאחר איך הוא צריך לחיות.
אני לא בטוחה עד כמה אני מעוניינת בשאר הדמויות, כי בדרך כלל בסדרות כאלה של עיירות קטנות, יש גם עלילות של דמויות אחרות שאני אמורה לעקוב אחריהן.
אבל לא ממש עקבתי אחרי העלילות שלהן וכרגע אני עוד לא מראה עניין בדמויות האלה.
כאילו הספר הבא, על ג'ורגיה... היא ממש לא מעניינת אותי, אבל אני אולי אקרא את הסיפור שלה בכל זאת, כי זה כן כיף להתחבר לסדרה שבכל ספר העולם שלה מתפתח עוד ועוד.
אני רוצה לתת לספר ארבעה כוכבים, בגלל שהייתה לי חוויה טובה איתו, אבל... לא יודעת, קשה לי לדרג ספרים רומנטיים לאחרונה.
אבל אם סיימתי אותו אתמול והחוויה הטובה שלי כבר התקררה עד כדי כך, שאני כבר לא רוצה לתת לו ארבעה כוכבים, כנראה שמגיע לו שלושה כוכבים.
יש עוד ספרים שקראתי, שברגע ששכחתי מהחוויה, הרגשתי שאולי לא הגיע להם ארבעה כוכבים, אולי כן שלוש וחצי.
פה עבר רק יום אחד ואני כבר מרגישה ככה, אז למרות שנהניתי, אני אתן שלושה כוכבים.
כנראה בעיקר כי הכתיבה לא הרשימה אותי, ואין לי ביטחון שאני אהנה גם מהספר הבא שלה, וגם אין לי משהו שממש זכור לי לטובה מהספר.
