אתם הורים, גננות, או מורים/ מורות וחושבים/ חושבות, איך להכניס את הילדים לאווירת הטו' בשבט המתקרב? ייתכן כי הספר הנ"ל יעשה את העבודה.
אני קראתי את המהדורה החדשה יותר שהוציאה קק"ל כחלק מספרי ספריית פיג'מה (מהדורת 2021). המהדורה המלווה באיורים מלבבים לא פחות מהעלילה. אז על מה הספר?
במרכז הספר עץ אורן בודד שמשום מה ניטע על אחד מהרי ירושלים הגבוהים, הוא מאד עצוב ומשועמם לבדו, על כן הוא קורא וכמעט מתחנן לכל עובר אורח שיבוא ויישאר עמו. אם זה השמש הטוב, גברת רוח, הציפורים ועוד.... ומה אתם חושבים האם הם נעתרים לבקשה של העץ הבודד? צאו למסע וגלו בעצמכם. מתחיל נוגע ללב ועצוב, אך אין מה לחשוש מלקרוא לילדים, משום שהסוף כאמור מוביל לחג הטו' בשבט ולאווירה האופטימית שבה אמורה להתבצע מלאכת הנטיעות.
הספר מחורז בצורה נחמדה וכיאה למחזה כתוב, מחולק לתפקידים: ישנו את תפקיד המספר, את תפקיד האורן הבודד ואת תפקיד החבר המזדמן בדרך. כך שמאד קל לשתף את הילדים הלכה למעשה בסיפור המחזה. כל ילד בהתאם לתפקיד שהוא בוחר. מה גם שבשלב מסוים יכול הילד בקלות לזכור את תפקידו, כי יש חרוזים שחוזרים על עצמם.
אהבתי את הספר לא רק מפני שהוא מספק הזדמנות לדיון על משמעות החג והנטיעות, אלא שהוא פותח פתח לשיח בנושא חשוב לא פחות:
מהי בדידות? מתי מרגישים בודדים ומה אפשר לעשות כדי שאנחנו והאחרים לא נרגיש בודדים? כלומר הספר בדרכו המיוחדת מעודד לחברות ולהושטת יד.
ואם נחזור לטו' בשבט, הרי שחג זה מעודד גם לחברות בין האדם לבין הטבע ועל כן בתחילת המהדורה שאני קראתי, מוסבר קצת על גישת קק"ל שהשתנתה לאורך השנים ובסופו מובא הסבר קצר על מאפייני עץ האורן עצמו. גם אלו נושאים שלדעתי מומלץ להנגיש לילדים. כמו כן בסוף הספר מובאים רעיונות לפעילויות עם הילדים, בעקבות קריאת הסיפור, (מומלץ כי הקריאה תהיה משותפת).
חג שמח, פורה, מפרה וחברי, גם בין אדם לאדם וגם בין האדם לטבע.
קריאה מהנה!














