איזה ספר הנאה צרופה. היה לי את הספר הזה כבר שנה ועדיין לא קראתי בו, הוא יצא בתקופת המלחמה ובאותה תקופה של חרבות ברזל לא הייתי מסוגלת לקרוא ספרים על השואה או על מלחמת העולם השנייה.
הסיפור מגולל את סיפורם של שתי חברות בפריז אחת שמה אליס והיא אומנית שנשואה לאומן בשם אוליביה והיא יולדת לו בת בשם מתילד(הוא קומינסט) והשנייה היא אם שיש לה 3 ילדים קוראים לה ג'ולייט, והיא בעלת חנות ספרים גם היא יולדת בת באותה התקופה.
אהבתי מאוד את הספר, הוא היה מרתק, שמתי לב שקריסטין הרמל אוהבת מאוד את פריז(כמעט כל ספר שלה זה פריז) ודבר שני תמיד יש ספרים המתייחסים למלחמת העולם השנייה או על השואה. אהבתי מאוד את הספר, כי הדמות הראשית לווא דווקא הייתה יהודיה והיא בכל זאת המחישה את סבלה גם הקומינסטים סבלו. התחברתי מאוד לדמויות.
ודמות של החנות הספרים מוסיפה לעלילה.
ואם כן אם הייתי שמחה אם היה לזה אפילו המשך.




