ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 22 באפריל, 2024
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
הבת מפריז-קריסטין הרמל
THE PARIS DAUGHTER-Kristin Harmel
חוות דעת אישית/לי יניני
קריסטין הרמל תמיד מרגשת ספריה. הספר הנוכחי מתחיל בהקדמה לקוראים, בו היא מגנה בחריפות את מעשי הטרור שהתרחשו בשבת השחורה ב-07-10-2023.
הסיפור מגולל את קורותיהן של שלוש אימהות, במהלך מלחמת העולם השנייה בצרפת. תקופה שצרפת הייתה מצולקת, והתמודדה עם קונפליקטים רבים במישור הכלל עולמי והאישי.
בעלילה שזורים חוטים היסטוריים, משקל רב של טעויות שלעיתים עולים על המעשים הטובים, ועל מה שהחיים מאזנים לנו בין טוב ורע. לצערנו הם גם כוללים חוסר אונים שיש לאדם בעת מלחמה.
שנת 1939 בפריז. אליס קלייר נישאה לאוליביה. שניהם אומנים ואוליביה אומן מפורסם שיצירותיו נמכרות בסכומי עתק. אליס מפסלת בעץ בקטנה. שניהם הכירו ב-1935 במהלך תערוכה בניו-יורק.
באחד הימים כאשר אליס טיילה להנאתה ביער בולון, היא נתקפה בצירי לידה מדומים. ג'ולייט בעלת חנות ספרים סמוכה, אימא לשניים ובהריון בעצמה, נחלצה לעזרתה ומביאה אותה לחנות הספרים שלה. האירוע ילד חברות ומערכת יחסים קרובה בין שתיהן. לימים, לאותה חברות הצטרפה רות לוי היהודייה עם שני ילדיה, שאהבו להסתובב בחנות הספרים של ג'ולייט.
לתוך התקופה האפלה הזו, ולאחר שאוליביה התחבר לקבוצה קומוניסטית מחתרתית שהתנגדה לכיבוש נהרג. אליס נאלצה לקבל החלטה, ולהשאיר את מתילד למשמרת אצל ג'ולייט, ולנוס לדרום צרפת במטרה לשוב בתום המלחמה. כך גם רות לוי נאלצה למסור את ילדיה לארגון אוז"ה(*).
בתום המלחמה אליס שבה למקום מגוריה במטרה להתאחד עם בתה, ומגלה שפצצה נפלה בשכונת מגוריה ושהטרגדיה לא פסחה על משפחתה של ג'ולייט. לימים היא מגלה שג'ולייט ובתה הקטנה ניצלו ועברו לארה"ב.
בהמשך אליס מנסה להתחקות אחרי ג'ולייט והבת, ומגיעה עד לניו-יורק וכאן רב הנסתר על הגלוי...
עוד ספר מרגש של קריסטין הרמל על קבלת החלטות ודילמות בזמנים אפלים והתמודדות עם אותן החלטות.
אל תטעו לאוהבי המילה הכתובה הסוף צפוי, ובכל זאת הכתיבה של קריסטין ממכרת וסוחפת עד העמוד האחרון.
גם כאן לא ייחסכו מאיתנו פשעי הנאצים וגניבת היצירות האומנותיות, מה שמזכיר לא מעט ספרים וסרטים שעסקו בנושא זה.
אהבתי את הדמויות הראשיות ובמיוחד את הדמויות של אליס ורות. שתיהן אימהות, שתיהן ברחו כל אחת מהן חוותה את תקופת המלחמה הארורה בצורה אחרת ובכל זאת נאחזו בתקווה.
בשורה התחתונה: הדרכים שאנחנו פוסעים בהן בלי לדעת הן שמביאות אותנו בדיוק למקום שנועדנו להיות בו. (עמוד 290)
ממליצה בחום.
קריאה נעימה וחג פסח שמח לכולנו, ככל שיכול להיות שמח, ומי ייתן שהשבויים שלנו ישובו אלינו בהקדם. (אמן)
לי יניני
הוצאה: הכורסא, פרוזה-תרגום, תרגום: ניצה פלד, 328 עמודים, 2024
(*) אוז"ה הוא ארגון הומניטארי יהודי, שסייע למאות ילדים, פליטים יהודים מצרפת וממדינות אחרות באירופה. הוא הוקם ב-1912 כארגון בריאות יהודי, ובמהלך מלחמת העולם השנייה הציל על פי הערכות, יותר מ-5,000 ילדים מאיום ההשמדה הנאצי. הארגון פעל בעיקר במהלך התקופה שלאחר הכיבוש הגרמני של צרפת והקמת צרפת של וישי. (מתוך ויקיפדיה)
18 קוראים אהבו את הביקורת
18 הקוראים שאהבו את הביקורת