ביקורת ספרותית על להיות מחונן - להתבגר #8 מאת גלילה רון-פדר-עמית

---

אבנר הוא תלמיד כיתה ט', אבל לא תלמיד ממש רגיל בכיתה ט'.
כמה שהוא לא ינסה - הוא כנראה לא יצליח להתרכז בתחביבים "נורמליים"...
אפילו כשהוא מפתח מעבר ללימודים את תחום המוזיקה בחייו, את הנגינה בפסנתר שהחל בגיל חמש ואת אימוני החלילית - הוא מרגיש דחף לבטא את עצמו באופן קיצוני ביותר.
ממש ליצור דמות אחרת ממי שהוא בחיי היום-יום! להמציא שם, לשנות לבוש, ואפילו לאמץ התנהגות שונה, ולהופיע בפאב מרוחק.
ובעיקר - לא לספר לאיש מהשכבה שיש בו עוד משהו חוץ מחנון אפרורי שעסוק עד מעל הראש במחקר חדש...
כל מה שהוא חולם עליו זה רגע לאפשר לעצמו לא להיות אבנר: "החנון הגאון שכולם בשכבה מכירים ושונאים".
בבית הוא מקבל חינוך קשוח במטרה לדרבן אותו לפתח את המוח המיוחד שלו, והכעס על אביו האטום זו הסיבה היחידה שהוא מסכים לעבור בשנה הבאה לפרויקט מחוננים מיוחד בפנימייה.
כן, עד כמה שהוא מאוכזב מהשכבה הנוכחית ומהאנושות בכלליותה - הוא פשוט לא מצליח להתנתק מהתפקיד שלו בשכבה, תפקיד שהוא מבצע בכפייתיות/מאמין שנכפה עליו:
הוא יוזם מחקר פסיכולוגי על היחסים החברתיים בין הנערים והנערות בשכבה, הבוחן האם ניתן להשפיע על תחומים שנחשבים בלתי אפשריים -

*לגרום התאהבויות וחברויות ששונות מאלה שנוצרו באופן טבעי.
*להפעיל תלמידים בתוך ומחוץ לשכבה שיעשו בדיוק מה שהוא מציע - ובכך הנתונים למחקר ימשיכו לזרום.
*להתערב בעזרה הפסיכולוגית שתלמידים מקבלים - כדי להוליכם בכיוון המומלץ עבורם כפי שעלה ממחקרו.
*למנוע מעצמו לערוך שיפוטים לא רציונליים כדי לשמור על טוהר הנתונים.
ועוד.
כשהמחקר הזה תופס תאוצה - למרבה האימה הוא מתקדם לכיוונים אחרים, ומעלה באבנר את הקונפליקט שכל חוקר יזדהה איתו:
האם "לשחק" עם חלק מהמסקנות - ולהתעלם מהנתונים הלא צפויים שיתגלו כך שיתאימו להנחת היסוד של המחקר...
או ללכת בעקבות הנתונים האמיתיים אל הלא נודע, ולסכן את עצמו?!

אני ממליצה על הספר הזה לכולם ובעיקר למורים.
קל לפסול ולתייג כמתנשא תלמיד שמסתפק בחבר אחד או חברה שלא מתסכלים אותו עד מוות מבחינת רמת האינטליגנציה שלהם.
צריך להיות מורה ברמה גבוהה כדי להבין שזה ספר שלא מתחנף לקורא ובאמת משקף מה קורה במוח של תלמיד שהאינטליגנציה שלו גבוהה בהרבה מהממוצע.

אם אנחנו מדברים על ילדים שגדלים להיות אנשים שמקדמים את החברה - צריך לכבד ואפילו להעריץ את העובדה שכל דבר שקורה בחיים שלהם כנערים נזנח לטובת הנושא המסעיר ביותר עבור מוח החוקר שמתפתח אצלם במהירות. ונכון שיש ספרים קלים יותר לעיכול, על מחוננים ש"משתלבים".
מצד שני - לא בטוח שה"איינשטיין הבא" יצמח מבין הנערים המחוננים שמוותרים על המתנה תמורת הזכות להתעקש שיש להם חיי חברה "נורמליים"...
ובפועל פשוט יסכימו לכל כדי להשתייך לעדר.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על להיות מחונן - להתבגר #8