ביקורת ספרותית על בעד עמי ולמען ארצי מאת יצחק מרדכי
בזבוז של זמן

---

באוטוביוגרפיה "בעד עמי ולמען ארצי" שכתב שר הביטחון והאלוף (בדימוס) איציק מרדכי (ידיעות ספרים, 2022) היתה אמורה להיות הבטחה גדולה, שכן היתה בה הזדמנות לאדם שהחזיק בתפקידי מפתח בשירות המדינה לתאר בפרטי פרטים את גרסתו לאירועים מרכזיים בהם לקח חלק מהותי, בין שמדובר בפרשת "קו 300", פרשת יהודה גיל, סוכן המוסד שמסר ידיעות כוזבות וכמעט גרם למלחמה עם הסורים, מבצע "דין וחשבון", האנתיפאדה הראשונה ועוד. בחלק מהפרשות מתוארת גרסה לפיה מרדכי הוא גיבור יחיד, ובאחרות התיאור הוא לקוני.

מרדכי מספר סיפור כתוב היטב ופרשות כמו מבצע "ברדס 54–55", פשיטה חטיבתית מן הים על בסיסי מחבלים בטירפולי שבלבנון בפברואר 1973, קופצות מן הדפים. מרדכי פיקד אז על גדוד הצנחנים 890. לדבריו, בליל הפשיטה "אנחנו על הסטי"ל, מפליגים צפונה, רכונים על תצלומי אוויר ועל מפות, משננים את הפרטים. מול חופי טריפולי, אבל רחוק מהחוף, ירדנו מהסטי"לים לסירות הגומי, שבהן היו לוחמי הקומנדו הימי. הים היה גלי והקאנו את הנשמה מהרגע הראשון שנכנסנו לסירות. נחתנו בחוף. אנשי הקומנדו תפסו את קו החוף, ומיד אחריהם עלה על החוף הכוח שלי, שהיה אמור להוביל את כל הכוחות אל היעד" (עמ׳ 75). מרדכי סיפר כי "שיחים וקני סוף סבוכים קידמו את פנינו על קו החוף. פילסנו דרך באמצעות מצ'טות ארוכות שהוכנו מבעוד מועד. התקדמנו לאט מדי וברעש גדול מדי, והחלטתי לשנות את ציר ההליכה המתוכנן ולעקוף את הסבך. הגענו בניווט מדויק אל מול הבסיס בדיוק בזמן שנקבע לנו. המחנה היה מגודר עם חומה בצד הצפוני. מהמודיעין שקיבלנו ידעתי שמכיוון הים המחנה מוגן בגדרות ובמוקשים, ולכן היינו צריכים להגיע בהפתעה ממזרח אל מול השומרים שאבטחו את השער מאחור. במחנה היו בין 20 ל-30 מחבלים, ומדוחות המודיעין שקיבלנו ידענו באיזה מהבונקרים ישנים המחבלים. ידענו גם שבמרכז המחנה יש עמדת נ"מ שמאוישת 24 שעות ביממה" (עמ׳ 75). או אז, כתב, "חלק מהכוח שבפיקודי טיפס בעזרת סולמות על הקיר הצפוני. מול השומרים קידמתי כוח מפלוגת הרב"טים בפיקוד שאול מופז. הם הסתערו על המחבלים, אני אחריהם, ובצמוד כל יתר הכוחות. לכל מ"פ היתה קבוצת בונקרים שהיה עליו לטהר. הכוח הראשון בפיקודו של אלי שורק, הסתער על עמדת הנ"מ וחיסל אותה, אחר כך נכנס כל צוות קרבי בפיקוד המ"פים - אבי איליוב ויקי לוי - לבונקרים וטיהר אותם. במבצע נהרגו בין 20 ל-30 מחבלים. לאחר שריכזנו מחוץ למחנה את כל הכוחות, הכנו את הבונקרים לפיצוץ" (עמ׳ 75). 

האירוע המעצב שחווה כמג"ד 890 בקרב "החווה הסינית" היה אולי הקטע החזק בספר. מרדכי אסף את הגדוד המוכה, שספג נפגעים רבים, אושש אותו והוביל אותו בהמשך הלחימה במפגן מנהיגות מרשים שעליו גם זכה בצל"ש. "אספתי את הגדוד לשיחה מרוכזת. "עברנו קרב קשה מאוד", אמרתי, "איבדנו מפקדים וחברים. אבל המלחמה נמשכת, והפקודה שקיבלנו היא להתארגן להמשך הלחימה להרחבת ראש הגשר יחד עם השריון - עוד הלילה! כל מי שמרגיש שהוא לא יכול להמשיך להילחם יכול לזוז הצדה ולא תהיה לי אף טענה אליו. בינינו לבין תל אביב אין הרבה כוחות, ואנחנו צנחנים שנדרשים להמשיך להילחם בראש הגשר ובגדה המערבית של התעלה כדי לנצח במלחמה!" (עמ׳ 109). ואכן, אף חייל לא עזב את השורות. 

הבעיה בספר נוגעת לשני רבדים. ראשית, בפן הערכי מרדכי הורשע בשנת 2000 בעבירה של ביצוע מעשים מגונים. במקום לקחת אחריות על מעשיו גולל מרדכי בספר תיאור שלם של טענותיו בדבר הפללה וטען כי הכל עלילות שווא שהדביקו לו שונאיו, כפי שהיה בפרשת 300. חבל שבכך בחר לעשות. שנית, בצמתים קריטיים בהם כיהם בתפקידים בכירים, דוגמת כהונתו כאלוף פיקוד צפון, כהונה שהתאפיינה ביוזמה מבצעית והישיגים מבצעיים מרשימים, בעיקר בהפעלת כוחות מיוחדים ויחידות מובחרות, כמו גם, לטענת פקודיו, בגישת פיקוד דרקונית ומטילת אימה מצדו, הוא הסתפק בתיאור האירועים בקווים כלליים מאוד שהפכו את הקריאה למשמימה ולא מחדשת. משני טעמים אלו, מומלץ לוותר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על בעד עמי ולמען ארצי