ביקורת ספרותית על האגף הרביעי - Empyrean #1 מאת רבקה יארוס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 26 בספטמבר, 2025
ע"י תמר-מילים


אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי כשרכשתי את המהדורה המהודרת, אבל בדיעבד, אני שמחה ממש. מתאים לספר הזה לבוא בפורמט מכובד וגדול.
505 עמודים גדושי פנטזיה, דרקונים, בחורים מסוקסים, מדי עור ופחד מוות. עד כדי כך.
ויולט סורנגייל המיוחסת, מגיעה לגיל גיוס חובה לצבא, ובמקום להתגייס ללבלרים כמו אביה המנוח, וכמו שחשבה כל חייה, היא מתגייס לאגף הרוכבים כמו אחותה הגדולה ואחיה שגם נהרג במרד שהיה שש שנים קודם. מדובר ברכיבה על דרקונים, זו מלאכה מורכבת שדורשת כושר גופני גבוה ואומץ לב, כשידוע שבתהליך ההכשרה מי שלא מתאים - מת. ויולט נשלחת ל"התנדבות" הזאת על ידי מנהלת בית הספר, כלומר - אמא שלה, למרות שהיא נמוכה ושברירית. כך שהיא חייבת להצליח.
בבית הספר מחכה לה חבר ילדות טוב, שלומד בשנה השניה, והוא גם מפקד הצוות שלה. עם זאת, מפקד האגף הוא בנו של מנהיג המרד שנתפס והוצא למוות בידי המפקדת סורנגייל. וכמובן שוויולט מוצבת באגף שלו, וכמובן שהוא, זיידן, חתיך הורס, חזק ומוכשר.
אז יש לנו פה מבחני הישרדות בשנת הלימודים הראשונה, שני חתיכים (אחד מהטובים ואחד מהרעים) שרואים בה יעד לכיבוש, דרקונים וגריפונים, כוחות קסם ועבר מורכב. כל החומרים הנחוצים לרומן פנטזיה ארוך ומותח.
יש גם קצת רומנטיקה, ממש מעט ודי בסוף, וכל הזמן יש מתח.
כמה אהבתי? עד כדי כך שקניתי את ההמשך באנגלית כי עדיין לא תורגם ואין לי סבלנות לחכות. על הדרך אשתפר בשפה זרה, מה רע?
אם אתם מחובבי הפנטזיה, אל תוותרו עליו!
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
תמר-מילים (לפני שעה)
1. זה לא טולקין, אז ציפיות בהתאם. 2. עם מכירות אי אפשר להתווכח (למרות שגם על ארבע מוכר בטירוף ושיעמם אותי נורא)
אפרתי (אתמול)
איזה מזל שאני לא חובבת פנטזיה. חסכתי התלבטות.
yaelhar (אתמול)
וואו, אורב באור יום, שיכנעת אותי לוותר אחרי שתמר-מלים שיכנעה אותי לקרוא... מהירות האור, כמעט.
אורב באור יום (אתמול)
קצת רומנטזי? זה אנדרסטייטמנט של העשור.
הספר הזה מייצג חותמת גומי של הז'אנר על כל הקלישאות הנוראיות שמלוות אותו.
בתור חובב פנטזיה ממליץ לוותר עליו וכמה שיותר מוקדם.
אתל (אתמול)
תודה :) אני אחשוב על זה. ותודה על הסקירה!
תמר-מילים (אתמול)
כן ולא... קצת כמו משחקי הרעב, קצת רומנטזי, אבל היו מקומות שהופתעתי.
אתל (אתמול)
אוף, מצד אחד ההנאה שלך עשתה לי חשק, אבל מצד שני קראתי על הספר הזה ביקורת די קטלנית בבלוג של ניימן, ועכשיו אני בהתלבטות.
הרגשת שהיה בספר משהו מקורי? זה לא הרגיש לך כמו מיליון ספרים שכבר קראנו בעבר?

(זאת הביקורת שקראתי אם מעניין אותך
https://www.neiman.co.il/2024/04/19207)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ