ביקורת ספרותית על לתפוס את הדג הגדול - הרהורים על מדיטציה, תודעה ויצירתיות מאת דיוויד לינץ'

---

איך סרט נולד? כמו הדג, זה מתחיל בכיור, ומתגלגל החוצה...
אני אוהבת ספרים עם שמות מעניינים, על כך יעידו רשימות הקריאה שלי: "שמות מסקרנים" ו"ספרים עם שמות מוצלחים".
פתחתי את רשימות הקריאה האלה בעקבות קוראת סימניה שהתעניינה בשם ספרי והגיבה עליו בצורה מצחיקה. והאמת שהיא לא לבד. השאלה שהכי הרבה נתקלתי בה בקשר לספרי "להיות מקובלת או לאמץ אוגר" - היא מה הקשר בין מעמד חברתי לחיית מחמד פופולרית?

זה הגיע לרמה כזו שגם אנשים שקראו את הספר ואהבו אותו - עדיין התחבטו בשאלה.
כשכתבתי את הספר עוד לא היה לי שם מוכן בראש, חיפשתי משהו "פיקנטי", לא שם שמגלה את הכול בהתחלה אלא הקשר לא ברור כזה, אולי משהו שאפשר לחשוב עליו במהלך מדיטציה?
זה מה שניקר לי במוח בזמן הקריאה בספר - מה הקשר לדג, איפה כבר מופיע פה הדג?
הספר מדבר בעיקר על עבודת הבמאי, דיוויד היה במאי מאוד מוערך בתעשיית הסרטים בקליפורניה ארה"ב.
הוא מספר בצורה חושפנית על תהליכי העבודה הייחודיים שלו, וגם על חלק מהטעויות כמו ללהק שחקן אחרי שכבר "התאהבת" ברעיון שהוא יגלם את הדמות, ולהיות סגור לשחקנים אחרים.

הוא משתף בפתיחות על הפחד שהרבה אומנים יזדהו איתו - הבריאות לעומת היצירתיות, ובמקרה הזה - הפחד מקבלת טיפול נפשי.
האם השליטה שנותנים לאדם אחר בחיים שלך (גם אם זה למטרה טובה) משתקת בנוסף לפחדים גם את מעיינות היצירה?

הנטייה לפעול לפי תחושות ואינטואיציות מגיעה כאן לרמה של כמעט מקודשת... ובניגוד גמור למה שהמערכות שאנחנו משתייכים אליהן בחיים מלמדות אותנו, בית הספר והצבא, ולאחר מכן גם עולם העבודה מכוונים אותנו ללמוד משהו כדי לדעת, וכאן הגישה היא שאתה כבר יודע, כל אחד יודע.

ואיך מסתדרת כתיבה על נושאים אפלים, ואפילו זכיה בהוקרה על פועלך זה - ועיסוק יום יומי במדיטציה?
ספר בנוסח קליל מאוד, שנותן פתח לעולם הקולנוע האמריקאי.
ממליצה

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על לתפוס את הדג הגדול - הרהורים על מדיטציה, תודעה ויצירתיות