ביקורת ספרותית על המוקיון [2025] מאת היינריך בל
ספר טוב

---

Ansichten eines Clowns, lit


"המוקיון", 1963. האנס שניר הוא מוקיון, שלא לוקח / מקבל כסף מאביו הפרוטסטני העשיר. אחותו הנרייטה מתה במהלך המלחמה, אהובתו מארי תלקח בידי אחר, אחיו לאו יתנצר לקטוליות ולכן יפסיד את דמי המחייה מהאב הפרוטסטני הגאה, וגורל דומה יחכה להאנס הכופר בדת ובמוסכמות.
"אני מאמין שהחיים מתים, ושהמתים חיים, לא באותה צורה כפי שהפרוטסטניות או הקטליות מאמינות בהם".
"אם התקופה שלנו הייתה זוכה לשם, היא הייתה זוכה לכינוי עידן הזנות".
המספר של האנס שניר בגוף ראשון לאורך הרומן, לא נראה לי שהעלילה מתרחשת ביום אחד, אלה לאורך מסעו של האנס ברחבי גרמניה- מעיר מגוריו בון, בערי שדה ואף בברלין, ברדיפתו אחר הופעות כמוקיון (דרך הומו המיודד עם אביו, שלא עוזר הרבה) ושינה בבתי מלון ורדיפתו אחר אהובתו הקטולית מארי. התקופה שנות ה-50/60 לאחר התבוסה במלחמה ותחילת דרכה של הרפובליקה הדמוקרטית האנטי פשיסטית, המלאה בפשיסטים לשעבר.
האנס המוקיון מקבל חבל הצלה שאבו העשיר מציע לו עבודה ולימודים, והמוקיון לא שוקל הסבה מקצועית, בעודו בז לדת, מוצה עצמו בבתי מלון ללא דמי מחיה ולבסוף מופיע פה ושם תמורת מעט מרקים, מאבד את מארי ומוכן לחיות בחפץ לב מהיד לפה.

הסיפור מתחיל שהאנס בן ה 27 פטור מדמי תשלום לכנסיה , והעביר את 5 השנים האחרונות בנדידה בדרכים. 3 שבועות הוא כבר עולה שיכור לבמה.
המאהבת הראשונה של המוקיון היא מוניקה סליק. הוא מכיר את מארי בהופעה מבית הספר, ודברים עומדים להשתנות. מארי ואנס שניר הכירו שהוא היה בן 21 והיא בת 19. במרוצת השנים היא נהייתה בת 25 והוא בן 27. בחלק הראשון לרומן, האנס בא לבקר את מארי בהנובר, אך מה- שמגיע לבית המלון היא לא שם ורק השאירה לו מכתב.ציפנר בחור צעיר נמרץ ייכח אותה בהמשך.
אביו של האנס שאל אותו מהו רוצה להיות, 'מוקיון', זאת אומרת שחקן?
כשמתברר שמוקיון זה מוקיון , האב יפסיק לתמוך בבנו , כמו אימו ואימו החורגת בלה.
בבית הספר בו הכירו, מר דרקום, אביה של מארי מברך על השידוך בין השתיים. למארי שמלה ירוקה, צהובה במצב ישן וחליפה כחולה, בהם היא פוקדת את הכנסיה כקטולית, מה שהאנס שניר הגיבור בפירוש לא. אחיו- ליאו, בלונדיני גבוה ומצודד מחליט להיות קטולי והולך ללמוד תיאולוגיה, והפסיק לקבל תמיכה כספית מהאב לאחר שהשתחרר מהצבא.
מארי נסע לקלן, כעמור האנס לא יתפוס אותה אפילו בקלן.
חילוקי הדיעות התחילו שמארי רצתה להתחתן, אבל האנס ישן, לאחר סיבוב ההופעות כמוקיון.

"אין ספק שאתה לא מצליח להבין, שניר," הוא אמר, "שהיחסים בין העלמה דרקום לבינך כבר היו נתונים במשבר" (ע"מ 150)
זומרווילד,ציפנר המחזר הקטולי הנאמן של מארי תוהה מה עושה מארי עם מוקיון בשם האנס שניר, והוא מסביר לו שהכול תאוות בשרים.
האנס חוזר לבון עיר מגוריו, ללא מארי. עושה המבטיה, רק בשביל שיפריע לו צוהנרר הסוכן שינסה להחזיר אותו למסע הופעות. צוהנרר יגיד לו ערים גדולות, אך הגיבור יתפשר על עיירות ואזור הספר הגרמני, לחמת הסוכן.
הזוג עדיין לא נפגש, כשהאנס באוסנבריק, הוא לא מוכן לבוא לבון להיפגש עם מארי.
לבסוף השתיים יפגשו באוסנבריק בבית מלון. היא חוזרת לבון והאנס מקבל טלפון מ זומרווילד ומתבסר שיש לו תחרות על ליבה של מארי.
שתיהם מקללים אחד את השני בטלפון. ביינתים, מארי ברומא (האנס ומארי היו שם פעם בחופשת אוהבים) והוא לא יודע איך להשיג אותה.
"זה הלוא קורה מהר כ"כ:
חתונה בבון, ירח דבש ברומא, היריון, לידה- ותלתלים חומים על כרית לתינוקות" ע"מ 160.

אך ברומא הפרחים מציפנר ומארי לא ששה להתחתן עם האנס המוקיון האתאיסט. פתאום אבא של האנס קופץ לביקור! כשמארי רואה שהבן סירב ללמוד ולעבוד היא מבינה שהחתונמי הזה אינו בשבילה.
אפילו ל דרוהמרט, רופא הומו עם קשרים שיש לאבא, האנס מסרב למשוך בחוטים שלו.
"מה התוכניות שלך".."להתאמן חצי שנה"...

בקלן אהרנפלד בחודש אחד בפנסיון על חשבון אמא של מארי הם מבלים ביחד. נראה שמארי הקטולית משתעשעת עם האנס עד לזיווג הקטולי עם ציפנר.
אביו של האנס מסכים לתת לו קצבה רק של 200 מארק לחודש. האנס שניר, תקוע ביוקר מחיה במדינה דמוקרטית דתית, לא יצליח לממן את עצמו וחוזר לחפש היכן להופיע כמוקיון. אביו של האנס בוכה מכול הסיפור של בנו העלוב המוקיון.

האנס שניר חוזר לבון ביידים ריקות. האנס מבקש מאחיו ליאו כסף. לשתיהם אין ואחיו הנוצרי אף שרף את האגוסטינוס שלו בזעם, נוכח כך שמשפחה פרוטוסטנית לא מקבלת קטולים ואתאיסטים. גם מוניקה סילט וגם מארי יגידו 'לא' לבסוף להאנס שניר המסכן, שימצא את עצמו בהסבה מקצועית עלובה אף יותר בסוף הסיפור.

"אבל את באמת קתולית, לא?" והיא הסמיקה מבושה ואמרה:
"כן, גם שאני חייה בחטא, אני קתולית ואשאר קתולית"
(ע"מ 256) בשיחה בין מארי לפוליטיקאי רב חשיבות.

בחורה נחשקת תמשיך הלאה אם הבחור הנכון, אחרי שהגיבור עצמו מודה שהוא מרח לה את הזמן ומעודד אותה בעצמו לעשות את אותה בחירה.

"האדם האמנותי מתחיל לדבר על ון גוך, קפקא, צ'פלין אובקט. ברגעים כאלה אני הכי רוצה להרוג את עצמי:
אני כבר מתחיל לחשוב אך ורק על הדבר הזה שהייתי עושה עם מארי, או על בירה, על עלים נושרים בסתיו, על משחק לורו או על משהו קיטשי, אולי סנטימנטלי, ובדיוק אז פרדבויל או זומרווילד מתחילים עם דיבורים על אומנות"

"המוקיון"- הוא הרומן המודרני (כתוב בשפה פשוטה ומדבר על דברים של יום יום בצורה טריווילית) הכי טוב שקראתי, אולי אי פעם.

רומן מרתק על אותנטיות עצמית כנגד החברה וכלליה.

מומלץ למי שרוצה לקרוא על אנשים החיים בתוך הלופ של עצמם ואך לא לשלם את המחיר הכבד של קונפורמיסטיות.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על המוקיון [2025]