הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 ביוני, 2025
ע"י המורה יעלה
ע"י המורה יעלה
זה מסוג הספרים שתלוי באיזה גיל אתה קורא אותם...
גיבורי הסיפור הם תיכוניסטים בני 18, ואולי הקטע הזה של בחורה שאומרת לעצמה: "אני לא יודעת אם אני רוצה אותו, ויש לי כל מיני ספקות אבל בסופו של דבר הוא זה שהציל אותי..."
ממש היה מרשים אותי בגיל הזה.
וזה גם כתוב טוב ומושקע יחסית לז'אנר שהוא רומן רומנטי-אירוטי בקטנה.
ז'אנר שאני לא מחובבותיו הגדולות.
אבל הרבה מחברותיי מעריצות של הז'אנר הרומנטי ולכן אני עושה ניסיונות להתחבר.
מה שאהבתי זה את משחק המילים בשם הספר - מדובר על משחק-מתיחה שארגנו תלמידי י"ב, כמו שיש בארץ הרבה פעמים (כשאין מלחמה וקורונה).
וכמו שקורה באירועי י"ב - התלמידים המקובלים והפופולריים מנבחרות בית הספר מנהלים את הכול, והחנונים ש"חטפו" מהמקובלים כל התיכון צריכים עבור המסיבה להתאמץ להיראות הכי מקובלים שהם יכולים ו"לצאת מאזור הנוחות", והבנות מגיעות עם שמלות נשף, איפור ועיצוב שיער. ואמורות לפתות את הבחורים שהתעללו בהן עד כה.
ריין היא אחת החנוניות הכי גדולות בבית הספר אליסטון והיא גם ענייה, מה שמראש מציב אותה כמטרה קלה לבריונות.
קרטר מלך השכבה נראה כבריון בעצמו, אבל אם משווים לאנשים אחרים בסיפור אז יש לו יתרון מסוים.
אני לא רוצה לעשות ספוילר אבל לא מצאה חן בעיני ההשוואה כדי להצדיק את מעשיו. לכל פסיכופת גם אפשר למצוא מישהו יותר פסיכופת ממנו... ובקריאה בוגרת יש כאן המון דפוסים נרקיסיסטיים בקבוצת המקובלים.
המון חזרה על הביטוי ה"רומנטי": "את שלי ורק שלי". וגם אם ריין אומרת לחבר שלה שאין בינה לבין בחור שהקפיץ אותה טרמפ שום רגש רומנטי - הוא עדיין לא מאמין לה ומקנא, מכל הכיוונים מטיפים לחנונית שהפכה לחיית מסיבות ש"תצא מאיזור הנוחות". אם היא מביעה מבוכה או הסתייגות אז התשובה האוטומטית: "את תתרגלי"
נראה שאין שום הליכה של הבחור לקראתה ולא כבוד לעולם שצמחה ממנו, אולי רק רחמים על בדידותה ועונייה. ומצידה גם אחרי כל הוויתורים יש ויתור גדול יותר על משהו שהתכוננה אליו שנים - היא כבר שכנעה את עצמה שזה פחות חשוב לה והעיקר שהיא תוכל להישאר בקשר הרומנטי הזה.
בקיצור - לפעמים מה שמוצג כאהבה מהסרטים מדליק הרבה נורות אדומות בעיניים פחות תמימות.
אבל הספר כן כתוב בצורה קלילה ונחמדה, לימים בהם קשה להחזיק ראש עם חומר יותר רציני לקריאה.
לשיקולכם.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
דן סתיו
(לפני חודשיים)
יעלה
הסקירה שלך יפה ומעניינת, אך נראה שאשאיר את העולם הדרמטי של התיכוניסטים ל...תיכוניסטים.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת