Spring offensive
מתקפת האביב, שהתפרסם באפריל 1940, חשוב להדגיש באפריל כבמאי היטלר והגרמנים כבר היו בפריז. הסופר הרברט קלייד היה כותב הוליוודי, תסריטאי אמריקני, שכתביו הוחרמו והוא סולק וגולד באחת, לאחר שתייגו אותו כקומוניסט והוא מת באלמוניות בסבל רב בן 41 בלבד (אך המשיך לכתוב עד יומו האחרון).
וינסטון החייל ההולך לסוף הידוע מראש בשדה הקרב בלאטוש. הוא היה חבר של מרתה כריסטיאנסן, שהמשיכה הלאה עם ביל ויליאמסון. הוא עבד בכרוניקל העיתון של קרטר הזקן. ברגע שהועף מהעיתון ומצא את עצמו מובטל, ללא עתיד באמריקה הוא התגייס לצבא ומצא את עצמו, נער צעיר בלאטוש צרפת, הנאחזת בבלימה מול הצבא הגרמני משולח הרסן ב 1940.
כיום, עם פוטין שחושק בפולין, טראמפ שחושק בגרינלנד וישראל שצועדת צעד ועוד צעד בחרבות ברזל, מלחמה בה הפסידה מהרגע הראשון ותסתיים רק בהפסד, השאלה אם יום אחד יחזרו מרבית החטופים והגליל וקרית שמונה אי פעם תיושב שוב?
מנהיג טוב היה מסיים את מלחמות ברזל, אך העם בחר במוקיון שמושך את המלחמה רק בשביל הרווח הפוליטי והכבוד שלו. לעניות דעתי מלחמת חרבות ברזל היא ניצחון בקרב דעת הקהל והפסד גמור, total lost למדינת ישראל, לאזרחיה ולגליל והצפון שכבר אינם חלק מארץ ישראל שהמילה שלמה היא רטוריקת חרב פיפיות חסרת שחר ב 2025.
ובכול זאת הצלחתי להנות מהספר בזמן מלחמה עולמית חדשה!
פיטר וינסטון עובר מאינדיאנפוליס לללאטוש. הוא חייל מתנדב בגדוד השני בחטיבה השלישית של חייל המשלוח הבריטי בצרפת. תחילה החיילים לא עושים כלום ווינסטון ישן בלי סוף, הולך לספריה ומהלך בשדות לאטוש לזרוע אפונה שאכל ולאחר הצלחת זריעת האפונה זורע פרחים, אך אבוי, השדות כבר הפכו לשדה קרב. החיילים משחקים בדמינגטון ויש החוות גברים נונשלטית בעיירה הציורית שטופת הסערות והגשם בתחילת הסיפור.
וינסטון נתקל בשדה אספרגוס, שם ישתול בהמשך את האפונה והפרחים. יש מסדר צבאי ומתגלות התוכניות של וינסטון בפרסייה לשתול פרחים ואפונה בקו מז'ינו. אחר"כ יש את המדוע ולמה וינסטון עזב את אמריקה כפי ציינתי.
"מפגיז תינוקות, מבעיר ספרים, הפעם חשפתי את פרצופך, לא תמשיך במעלליך עוד דקה, על גופתי המתה"
"דמוקרט מנוון, חסיד חופש רפה מותניים, אכבוש ואהרוג אותך, אצעד לארצך ואכבול את אנשיך בשלשלאות"
זה מה שעובר לוינסטון שהוא בתוך תנק שהמתקפה הגרמנית החלה. לאחר מיכן אקספוזיציה על חייו של וינסטון- הילד הכי יפה שבמקום ללכת לקולג' עבד בעבודת אביו המנוח בבנק כפקיד, הולך לקולג'. אחר"כ עיתונאי בכרוניקל ובמילה אחת בחור לעניין. הוא פוגש בקולג' את בחירת ליבו מרתה פטירסון הנחשקת.
המצב באמריקה בקרשים, יש תקנות מחמירות בתחבורה ציבורית ואין עבודה. משם ממשיך וינסטון לטורנטו ומתגייס.
בהמשך בשדה הקרב וינסטון נבהל ממה שקורה, בורח מהבריטים והצרפתים, בזמן שהם מתייצבים מול מכונות הייריה והתנקים הגרמניים והולך לאיבוד. הוא מתחיל להתחשבן בראשו מה יגידו מכריו אימו וחבריו באמריקה ומתכנן את מותו.
הידיעה שוינסטון הלך לאיבוד ווכן מת מגיע לתושבי אינדינאפוליס. כולם מצטערים על האובדן, אימו לא מאמינה למה שקרה. אך כולם מאשימים את וינסטון שהתגייס ובגורל שבחר לעצמו.
המלחמה והפגזים מתמשכים ווינסטון במה שנשאר ב 40 העמודים עד הסוף הטראגי של "מתקפת האביב", חודל, נעלם, בורח בשדות הקרב, שונא את הגרמנים, לא מרגיש שייך לבריטים ולצרפתים וחודל בשדות הקטל עד הסוף הידוע מראש.
"והוא יודע על מלחמה יותר מאחרים. וינסטון נד בראשו. לא על קני הרובים ולא על תמרונים ולא על קידום הכוחות: את הדברים האלה שמח להשאיר לגנרלים. הוא ידע מהי מלחמה, מהי משמעות המילה עצמה, מהי מהותה הנידחת של המילה. וכול זה קרה אך ורק במקרה, כך הבין, מקרה שגלגל אותו לעמדה של אל בשדה הקרב. אילו היה נשאר בלאטוש כמו חייל קטן וטוב במקום לחמוק אל הרפתקת זריעת הפרחיםשלו זה היה מסתיים אחרת. הוא היה נעשה חייל אמיתי אם היה נשאר באסם"
את מעללי הרברט קלייד לואיס עוד שמעתי ב the true Hollywood story ששודרה בערוץ E
עוד כשהייתי ילד, על חייו וסופו הטראגי בגיל 41, לאחר שזרקו אותו מהיגוד הכותבים ההוליוודי בשל מעלל שהוא קומוניסט ועל איך ישב בביתו עם החלונות פתוחים ומת מהתקררות ומת באילום שם , למרות הרומן המופתי האנטי מלחמתי "מתקפת האביב".
הספר מומלץ גם למי מאלה שהצביעו מח"ל ועובדים במשרה מלאה ואצלם הכול במי מנוחות, אני הולך לקנות כופסאות שימורים...













![מילים כדי לומר זאת [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024920.jpg)




