ביקורת ספרותית על ביישנות וכבוד מאת דאג סולסטד
ספר טוב

---

הספר מתחיל בשיעור ספרות שמעביר אליאס רוקלה בפני תלמידי תיכון משועממים. רוקלה שחצה את גיל 50, עובד כבר שנים כמורה לספרות, ומדבר על איבסן ועוד גיבורי תרבות נורווגים. אבל באותו יום שמתחיל כשגרתי, חווה רוקלה התמוטטות עצבים שמביאה אותו לכעס, רוגז, אשמה וחוסר אחריות שכן יותר הוא לא יחזור ללמד בתיכון. רוקלה הוא גיבור טראגי לאחר שהוא נרגע הוא חושב כיצד יפרנס את אשתו היפה ובתו החורגת?
כאשר הוא מצוי בסערת רגשות, הוא נזכר בחבר נעוריו הקרוב עמו חלק לילות שתייה רבים ואתו חגג את הנעורים. חבר זה היה בקשר זוגי עם אישה מאוד יפה שרוקלה רק יכול היה לחלום שתהיה שלו. ככל שהעלילה מתגלגלת אישה יפה זו הופכת לאשתו ובתה לבתו החורגת.
הספר הזה הוא מעולה. בהתחלה קצת משעמם אבל מעמוד 36 כאשר מסתיים השיעור המעיק גם על רוקלה וגם על תלמידיו, שממש עוינים אותו, ולא מבינים למה הוא מכריח אותם ללמוד מחזה ישן ולא רלוונטי.
הכתיבה של דאג סולסטד שנפטר בגיל 83 לפני כמה ימים היא כתיבה קדחתנית קצת מזכירה את הכתיבה של תומס ברנהרד אבל פחות דיכאונית.
מסתבר שכאשר גיבור הספר מביט על חייו ונובר בהם, הוא מבין שאין לו עם מי לדבר ושאין דבר בעולם שגורם לו להנאה או תשוקה. הוא אוהב כל לילה לשתות ולפעמים להשתכר והמשקה מנחם אותו. בינתיים אשתו שמתקרבת לגיל 50 איבדה את יופייה ונראה שהיא מקבלת זאת בקלות. היחסים בין רוקלה לאשתו לא ממש טובים וגם אין להם מספיק כסף. אשתו בזה לו אך מסתירה זאת והוא מצדו מורה אפרורי אדם פשוט, תרבותי חובב ספר.
הספר יצא בספריית פועלים הוצאת הקיבוץ המאוחד. בספר יש 138 עמודים.
תרגמה מנורווגית: דנה כספי.
לסיכום. ספר מומלץ בנוי בשלבים כל שלב מגביר את הדרמה עד לפינאלה שסוגר את הספר.

» ביקורות נוספות של rea
» ביקורות נוספות על ביישנות וכבוד