ביקורת ספרותית על הדברים מאת ז'ורז' פרק
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 במרץ, 2025
ע"י אושר


LES CHOSES הדברים=נאדה/ nada
2006
המספר את סיפורם בשנות ה-60 בפאריס של ז'ארום וסילבי, סטודנטים לפסיכולוגיה, סוקרים מטעם האגודה לבריאות הציבור? , חורשים את צרפת מפריס היקרה – בה תקועים עם דירת 2 חדרים. לבסוף נוסעים לטוניסיה, רק בשביל לחזור לדירת 2 החדרים שלהם, הסוף כמו כל סרט צרפתי מרקסיסטי המתפלסף על החיים
*&ספוילר*&סוף פתוח*&*.
נראה שהספר נכתב כמו הציור של הפרות שאכלו את הדשה, ומה שנישאר זה סיפור יאללה יאללה (ללא דיאלוגים בגוף שלישי).

"המעסיקים, במיוחד בתחום הפרסום, לא רק מסרבים לקבל לעבודה אנשים שעברו את גיל שלושים וחמש, הם גם מהססים לתת אמון באדם שבגיל שלושים עדיין לא היה מעודו קשור. ואילו להמשיך להעסיק אותו, כאילו לא קרה דבר, להשתמש בו לפרקים, גם זה בלתי אפשרי: אי יציבות היא סימן לחוסר רצינות ; בגיל שלושים אדם חייב להגיע למשהו ,
או שהוא לא כלום. (ע"מ 51)

מיסייה זורז' פארק טורח להגיד שסילבי וז'רום הם כמו אכברושים במשרד ממנו הם יוצאים לשטח לסקור, עד לדירת 2 החדרים וחוזר חלילה (ברחוב קאטרפאז' 7, מול המסגד והגן הבוטני).
הספר נפתח בהיותם סטודנטים לפסיכולוגיה, אין תיאור של הקמפוס (כנראה שאוניברסיטה זה טריגרי מדי לספר). כמתלמדים הם מקבלים אנשים, ולא מהססים לשלח אותם קיבינימט בתום הסשן. ז'ארום בן 27 וסילבי בת 24 בשנות ה60 כעמור בפריז.
הם עוברים להציע את שירותם מהחוג לסוציולגיה לחברת הפרסום אקספרס. פרק שולח אותם להשתכר ולהיות ב hung over ולחיות כבורגנים מהשורה, הלובשים בבגדי יד 2 וחולמים להתעשר. בטוב הם הולכים לקולנוע, ברע הם נסים מפריז ודירתם הקטנה.
בהמשך מישהו מת. הם נוסעים לעיר שכוחה בתוניסיה (ספאקס), בה זורז' (פרק?) יושב בבית וסילבי נותנת שיעורים פרטיים.
אין ד י א ל ו ג י ם. יש מותחן פסיכולוגי סביב החרדה הקיומית של השתיים. בהמשך הם באים לוילה מרשימה של איזה זוג אנגלי ומפנטזים עליו( ובספאקס הם לפחות חיים בבית גדול מדי).
*&ספוילר*&*
לבסוף הם שבים לפריז, נפגשים במסיבה נוצצת משהו עם כול חבריהם בדירת 2 החדרים בפריז, ואחרי שחסכו מספיק כסף הם נסים ברכבת הלאה.
**&& סוף הספוילר**&&

כנראה שז'ורז פרק חלם בהקיץ על החמישיה הקאמרית, בכתיבה מודרנית, דלוחה, משעממת, נטולת דיאלוגים וחסרת עניין.
וכן- חיים טובים לפי הסופר זה לסיים כול יום אחרי העבודה עם קוקטייל ביד, אם דלוזיות על העתיד המסעיר העתיד לבוא, רק ששום דבר לא יוצא לפועל בדברים שלו.
מעללי ז'ורז וסילבי מעניינת כמו גודו וגידי ממחכים לגודו, אקזיססטנציאליטי במהותה, רק עם בגדי יד 2 והרבה אלכוהול.
בשורה התחתונה נובלה מודרנית חסרת תכלית.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קרן (לפני 5 חודשים)
אוהבת את ז'ורז' פרק

הוא היה פורץ דרך לזמנו והכתיבה שלו ניסיונית. כתב בכל מיני סגנונות. קראתי משלו מזמן, אהבתי כמה וכמה מספריו, גם את "דברים".

ליעל - הוא היה בן למהגרים יהודיים מפולין, אבל נולד בפריז. את "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?", הוא כתב בהשראת הסיפור של אביו.
אושר (לפני 5 חודשים)
תודה yaelhar. הכתיבה שלו מזכירה לי את דפנט וולבק, אך ברמה ירודה.
yaelhar (לפני 5 חודשים)
היחיד שקראתי ממנו היה "איזה טוסטוס קטן עם כידון..." שחיבבתי.
אני חושבת, שלמרות שהוא לא ממש יליד צרפת, הוא הפנים את הסיגנון. צרפתים - לפחות בני דורו של פרק - נוטים יותר להתפלסף מאשר לבנות עלילה מעניינת.
מורי (לפני 5 חודשים)
את זיכרון הילדות אני עדיין מחפש.
אושר (לפני 5 חודשים)
טוב לשמוע שנהנתה, אני לא הולך בינתיים לקרוא אותו.
עמיחי (לפני 5 חודשים)
תודה אושר.
לא קראתי את הספר הזה, אך לשמחתי קראתי ספר אחר שלו שאני ממליץ עליו בחום - "w או זכרון הילדות".
אושר (לפני 5 חודשים)
תודה מורי, עדיף כבר לראות סרט.
מורי (לפני 5 חודשים)
קיבל ממני חמישה כוכבים. פשוט קסום.
אושר (לפני 5 חודשים)
תודה ירון.
ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592 (לפני 5 חודשים)
סוף סוף מישהו שכותב את האמת!! גם אני אף פעם לא הבנתי את ספריו, מה הוא רוצה להגיד.
מסכים עם הביקורת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ