הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 בפברואר, 2025
ע"י פלפל ירוק
ע"י פלפל ירוק
ספרון דקיק עם טקסט יחסית גדול- נגמר מהר.
הספר(ון) הוא קובץ מחשבות על חיי הקיבוץ, ספציפית על אספקט החינוך המשותף, כולל הלינה המשותפת בחיי ילדי הקיבוץ.
יעל נאמן מביאה בחלק גדול מהספר את מחשבותיו של נחשון גולץ, מתוך כתב אישום שהתפרסם בעיתון - כתב אישום נגד החינוך/הלינה המשותפת שבוצע בילדי הקיבוצים של אותה תקופה. מתוך דבריו של נחשון : "האישום: ניסוי פסיכולוגי אכזרי באלפי ילדים בני הקיבוצים שגדלו בחינוך המשותף. מטרת הניסוי: יצירת אדם חדש תוך יציקת תכנים דמיוניים למושגי יסוד כמו הורים, בית, כסף, עבודה, אדמה". דעתי היא שפסקה זו מסכמת מאוד טוב את מה שקרה לאותם ילדים, אכן ניסוי אכזרי, ועלתה לי האסוציאציה של ילדי בתי היתומים של רומניה בתקופת צ'אושסקו (שעודד ילודה בתמורה לכסף, והרבה ילדים לא רצויים נזרקו כמו חיות לבתי יתומים מפוצצים, ללא דאגה ומגע אנושי חם- רבים מאותם ילדים פתחו תסמינים פסיכיאטרי/התפתחותיים/פסיכולוגים שליליים). אמנם ילדי הקיבוצים לא היו זרוקים בשתן של עצמם, אך כיום מרביתנו יודעים שתינוק זקוק למגע תדיר, וזה צורך קיומי כמו אוכל ומים, ומאותם ילדים נמנע אותו מגע חם של אמא.
אני יודעת שיש כאלו מיוצאי החינוך המשותף שלא ירגישו שחסר להם משהו, אבל אני תוהה אם מישהו שגדל ללא יכול לדעת שחסר לו מה שמעולם לא היה...
במהלך הקריאה שמתי לב שדווקא יעל נאמן לא נוגעת בחוויות רגשיות שלה עצמה, היא מתארת אבל אין בתיאורים שלה עצמה רגשות- לפחות ככה אני רואה את זה, ומבחינתי זה מעניין אם משווים את זה לרגשות הכאב והכעס של נחשון.
סיפור שובר לב במיוחד שהיא מזכירה- היה סיפור של שתי ילדות: עידית והגר מקבוצת "נרקיס" (גם הקבוצה של יעל) שהועברו פתאום לקבוצת "כלנית" בסביבות כיתה ג'- וצריך להבין שזה ילדות עם שאר ילדי נרקיס מגיל 0, ופתאום עוקרים אותן מהמשפחה שלהן (כי זה המשפחה שלהן, הן ישנו יחד וחיו יחד כל הילדות) ושמים אותם בקבוצה אחרת. המעבר היה טראומטי לשתי הבנות, ולימים התברר להן שזה נעשה בגלל שהמטפלות רצו להוסיף ילדות לקבוצת נרקיס. הקלות שבה חיים של ילדות קטנות קיבלו תפנית אכזרית שכזו...
אז לא קשה להבין איפה אני עומדת בעניין החינוך המשותף, והרגשתי את כאבו של נחשון- שבסוף כל מה שהיה צריך זה הכרה בעוול שנעשה לו ולילדים כמוהו, בקשת סליחה.
איך מדרגים ספר כזה? מצד אחד נגע בנושא מאוד חשוב, וגם היה כתוב בצורה מעניינת. מצד שני זה ספרון, וגם לא כתוב בצורה מאורגנת במיוחד. אז 3 נקודות (ע"פ שיטת GR). אבל שווה קריאה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 8 חודשים)
קראתי את ספרה "היינו העתיד"
שתכניו דומים, כנראה, לספר הזה (שלא קראתי) והתרשמתי מאד. אם אתקל בספר הזה, אקרא אותו.
|
|
מורי
(לפני 8 חודשים)
ממני קיבל כוכב אחד. ספר עלוב.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת