ביקורת ספרותית על טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה מאת יובל שטייניץ
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 בפברואר, 2025
ע"י נצחיה


"סליחה, אנחנו מבקשים לא להחזיק ספרים למדפים אלא להניח אותם בעגלת השירות". ככה, בנימוס אבל בנחישות נזפה בי הספרנית בספרייה הלאומית. אני לא ממש "הוצאתי" ספרים, אלא עמדתי מול מדף ודפדפתי קלות במה שתפס לי את העין. אבל מסתבר שהם מבקשים לנטר הכל ולהבין מה להשאיר בשטח הקטן יחסית של התצוגה הגלויה לעין ומה יורד לגנזכי המאגר הרובוטי שמשם אפשר לשלוף אותו רק אם אתה יודע מה אתה מחפש ואם יש לך סבלנות להמתין שעה עד שהספר המבוקש יגיע, רק כדי שתבין שבעצם זה לא מה שהיית צריך. אין מה לעשות, שטחי מדף בספרייה הם משאב בחסר, ויש צורך לנטר היטב מה מבוקש ומה לא, כדי להשאיר רק את עתירי הרייטינג על המדפים. אם בספרייה הלאומית שומרים הכל-הכל-הכל, גם אם לא הכל גלוי מיידית לעין, אז בספריות עירוניות שגם מנטרותמה נלקח בהשאלה ומה לא, יש נטייה גדולה להיפטר ממה שלא נלקח. בספר "המשכוכית" של קוני ויליס, הגיבורה מנסה להילחם בפרקטיקה הזאת, והיא לוקחת בהשאלה אליה הביתה ספרי קלאסיקה שכבר קראה, רק כדי שלא יגיעו למדפי ה"למסירה" ויישארו על מדפי ההשאלה כך אולי יש סיכוי שעוד אנשים יקראו בהם.

ובכן, אני לא לוחמת בטרנדים או בתחנות רוח, ואם יש ספרים שנמצאים במדפי ה"למסירה" בספריה העירונית, אז אני מעיינת בהם ולוקחת מה שנראה לי ראוי. וכך הגיע הספר הזה אל ביתי, אחד מתוך ארגזי "למסירה" בספרייה שלנו, שמדף אחד של מסירות לגמרי לא מספיק לה והיא עורמת את הספרים הלא נדרשים ולא נלקחים בארגזים על גבי ארגזים. והספר הזה, יחד עם הספר "הזמנה לפילוסופיה".

שלא כמו ספרים על חמאס או ביוגרפיות על מדינאים שעודם בחיים הפוליטיים, פילוסופיה לא מתיישנת. היא אולי כבדה ומעייפת לעיתים, אבל היא נכונה ועובדת תמיד. סוקרטס ואפלטון, אם לנקוב שני שמות באקראי, לא השתנו פרופסור יובל שטייניץ עשה גם גיחה לפוליטיקה אבל הוא בעיקר פילוסוף. אם להאמין לוויקיפדיה, הספר שלו "הזמנה לפילוסופיה", שאותו טרם קראתי נחשב לספר הפילוסופיה הנמכר בישראל וזכה ל-74 מהדורות. מה שהוא עושה זה ניסיון להנגיש את הדיונים הפילוסופיים ואת העיסוק הכבד והמתיש בפילוסופיה לקהל הרחב, ולפי ההצלחה של הספר זה כנראה עובד. לפי הארגז של "ספרים למסירה" יש כנראה מי שחושב שהספרים הללו לא נדרשים ולא נצרכים. הם בוודאי מאוד מאוד נמכרים.

בכל מקרה לקחתי וקראתי. הספר הזה הוא לא הזמנה לפילוסופיה ולא מציג את עמדות הפילוסופיה מנקודת מוצא שבה הקורא לא מכיר כלום. הספר הזה בא להציג את אלוהים. הטענה העיקרית של המחבר היא שברגע שחוקרים את העולם, ובעבר לא היתה דיכוטומיה בין מדענים ופילוסופיים, אנשים עסקו בשני התחומים כאילו הם אחד, אז חייבים מבחינה לוגית להניח קיומו של אלוהים. האלוהים הזה אינו קשור לקיום מצוות ואינו אלוהיה של שום דת, שטייניץ עצמו אינו אדם דתי. זהו אלוהים פילוסופי במובן של כוח גדול מן הטבע שיצר את הטבע. כפי שאפשר להבין מכותרת הספר, זהו מסע מודרך המוביל את הקורא דרך השיקולים הלוגיים צעד אחרי צעד להכרה בדבר הזה והמסע הזה הוא ה"טיל הלוגי", שזוהי כותרת שנבחרה מן הסתם על פי מידת ההערכה של הכוח שלה למכור את הספר לקהל היעד.המסע עובר דרך ההגות של פילוסופים שונים החל מדקרט שהביע את האמירה שהחשיבה מחייבת את קיומו של האדם, ודרך פילוסופים נוספים מהעת החדשה,שההגות שלהם מקבלת כאן זווית הסתכלות מעניינת. עוד עוזרים כאן האיורים החינניים מאוד של נועםנדב שמכניסים קצת הומור בנושא הזה שהוא רציני מטבעו.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ