ביקורת ספרותית על היררכיה של כאב מאת שרון שפיר
ספר בסדר

---

שלוש נשים חזקות מובילות את ספר הביכורים של שרון שפיר.
הראשונה שירה הנשואה לג'וני. ג'וני עובד כמנהל מרפאה לרפואה משלימה.
שירה היא דוברת בית חולים. ג'וני אוהב מאוד את שירה אהבה שלמה אבסולוטית ושירה חושבת לעזוב אותו. משהו לא עובד כמו שצריך ביחסים שלהם. לג'וני אחות נטלי עורכת דין אשר מתמודדת עם פוסט טראומה מפיגוע בתל-אביב. נטלי אמנם הולכת לטיפול וחושבת שהתגברה של האירוע בו נפצעה ונעצרו חייה לאחר שאוטובוס מלא נוסעים התפוצץ ליד תחנת האגד בה ישבה.
אך הפוסט טראומה יושבת לה חזק במוח ואינה מרפה גם לאחר 20 שנה היא עדיין סובלת מסיוטים והתקפי חרדה. הדמות השלישית והמורכבת ביותר היא תהילה אישה עיוורת העובדת במרפאה של ג'וני כרפלקסולוגית. למרות עיוורונה היא עושה עבודה מעולה במרפאה ומצליחה להרגיש יותר טוב אנשים אחרים מכיוון שאינה רואה.
בספר יש 231 עמודים. לאורך כל הספר הדמויות סובלות מקשיי החיים, קשיים פיזיים וקשיים נפשיים. הסופרת מצליחה לרקום עלילה סבוכה, רבת דמויות ובעצם מרכיבה פה פסיפס אנושי שבור לחתיכות מלא בטראומות, שתיקות סכסוכים משפחתיים ורגשות קשים שלא תמיד תואמים את המציאות.
אני חייב להודות שהיה לי מאוד קשה לקרוא את הספר. יש בו דמויות נשיות שעוברות דברים קשים, אירועים בלתי נסבלים שעוצרים את חייהן וממלאים אותם בקשיים.
הספר יצא בשתים הוצאה לאור. עורכת הספר: מירי רוזובסקי.
לסיכום: למרות הקושי שחוויתי במהלך הקריאה מומלץ לקרוא את הספר המיוחד הזה שאין בו רגע אחד משעמם.

» ביקורות נוספות של rea
» ביקורות נוספות על היררכיה של כאב