ביקורת ספרותית על משפחה כמעט נורמלית מאת מטיאס אדוורדסון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 19 בנובמבר, 2024
ע"י yaelhar


#
כשביקרתי קרובי משפחה בפאריז, נדהמתי מחוק תנועה שם לפיו, למי שמבקש להשתלב מימין לדרך הראשית, יש זכות קדימה. היות וחונכתי בדיוק להיפך, לא הצלחתי להימנע מהרגשה שהחוק הזה לא סביר ואלה שחיים איתו לא מבינים מהחיים שלהם.
למרות שנדמה לנו שתפיסת הצדק והחוקים אליהם אנחנו רגילים הם אוניברסלים, ודומים בכל העולם, סביר שכאשר ניתקל בחוקים שמקובלים במדינות אחרות – ואני לא מדברת על מדינות שחוקי השריעה מקובלים בהן – נופתע ולעתים נהיה משוכנעים שהם נפלו שם על הראש עם החוקים הלא הגיוניים שלהם.

המשפחה עליה רומז שם הספר מורכבת מאבא, אמא ובת יחידה. הם שייכים למעמד ביניים בשוודיה – שכנראה בכל מדינה אחרת מקביל למעמד אמיד. האב הוא כומר(!) האם עורכת דין שאפתנית ומצליחה והבת, סטלה, בת 19 כשמסופר הסיפור, עוד לא החליטה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. היא ממשיכה להיות מתבגרת, מתמרדת נגד הוריה שעדיין מתנהגים כאילו היא ילדה וכלואה בתוך הרגשת זרות לעולם הערכים אותו מבטאים הוריה והתגובה הכי רגילה שלה היא תוקפנות והתפרצויות.

לפני זמן-מה ראיתי את הסידרה שנעשתה לפי הספר הזה. היא טובה, נשארה לי בראש וברור שקראתי את הספר כשידעתי את פתרון התעלומה. לו הספר היה ספר מתח, זה כנראה היה מפריע אפילו לי שלא מתרגשת מספויילרים. אבל הספר אינו עוסק בתעלומה. הוא עוסק בעיקר בניסיון לפענח את הרגשת הזרות שמרגישים גם בחיק משפחה אוהבת. פעמים רבות קראתי, גם נתקלתי במציאות, במשפחות מנוכרות, שהילדים שלהן מטרידים את מנוחתן והן רק מייחלות לרגע שיתעופפו להם לדרכם ויאפשרו לבני המשפחה חופש מהאחריות והמטלות הכרוכים בגידול ילדים. בספר הזה זה שונה. ברור לסטלה שאוהבים אותה, אבל היא לא רוצה את האהבה הזאת. ההורים מנסים לבנות את חלומם באמצעות ביתם היחידה, וחונקים אותה תוך כדי. הם מחליטים החלטות שנראות רציונליות אבל נועדו לטשטש את הגבולות בינם לבין ביתם ולהפוך אותה לשלוחה שלהם. והם אוהבים אותה, מאוכזבים ממנה, מחפשים לה תחליף – הכל ביחד.

הטיפול באסירים בשוודייה שונה בתכלית שינוי ממה שאנחנו רגילים אליו. אנו נראה מאסר בשוודייה כקייטנה חביבה, שזכויות האסירים ינשמרות בה בקפדנות. אבל כשאדם נעצר שם עד תום ההליכים, אפשר לבודד אותו מהעולם, לא לאפשר לקרוביו לבקרו ואף ביקורי עורך הדין יהיו מדודים. החוק הפלילי בשוודייה שונה מהחוקים להם הורגלנו. הספר הזה מבוסס על חוק פלילי שונה מאד מחוקי מדינות אחרות. בשוודייה אומרים "עדיף שעשרה אשמים ייצאו לחופשי, מאשר חף מפשע אחד ייענש לא בצדק" ואני אומרת – הריעו לשוודייה. היא בונה חברה שאפשר לקנא בה. כן, גם על התמימות המונחת ביסוד הבנייה הזו.


29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני 11 חודשים)
אז ראשית מבחינת אכיפת החוק שוודיה היום כנראה נופלת אפילו ביחס לאותה המדינה שרמזת עליה. בארץ הקודש המשטרה מתקשה להיכנס לכמה סוגי שכונות: בישובים ערבים מסוימים, בריכוזי מהגרים מאפריקה ולעתים בשכונות חרדיות מסוימות. אבל אפילו בזה אין השוואה למה שנדרש משוטרים במערב אירופה היום. בכל אופן אם זה דומה כל כך- אין כבר מה להתפעל משוודיה. שמעתי כבר פעמים רבות שתיירים/ אנשי עסקים שהסתובבו בערי ישראל דיווחו על תחושת בטחון גבוהה יותר מאשר בארצות מוצאם.

שוודיה דומה למערב אירופה בהתנהלותה ובמובנים מסוימים המצב בה אף גרוע יותר מבארצות אחרות.
באירופה התפתח גם מנהג נבזי של אכיפה בררנית: בודקים בציציות ומגלים חוסר גמישות אצל אזרחים שומרי חוק ומאפשרים הפקרות מבחינת אכיפה למהגרים מהארצות האיסלאמיות. ואני מכיר אישית מקרה משוודיה(!), זה פשוט ארוך מדי לספר. ישלי אבל מקרה יותר קצר משוודיה: זוג ישראלים שעשה לשם רילוקיישן הוכרח להרדים את הכלב כי הוא קפץ מעל גדר הבית והבהיל שכנים.כלב מהארץ שחי פה ואף פעם לא גרם נזק לאף אחד. מיותר לציין שפה זה לא היה קורה, בטח
לא בצורה הזו.
וזה אגב בהמשך לדיוננו הקודם על תפקוד המשטרה.

לגבי חוקים אוניברסליים: גם במשטרים הכי אפלים יש חוקים מהסוג שציינת. בברה"מ הסטליניסטית היו חוקים על הנייר נהדרים. מה לעשות שכל המהות זה האכיפה והיישום בפועל.בנוסף, חוקים שמעניקים את חופש הפרט, זכויות שוות לאשה, חופש דת, מחשבה וביטוי לא יכולים להיות מיושמים בחברה שבפועל מתנגדת להם.
yaelhar (לפני 11 חודשים)
תודה רבה, דן.
אני מתרשמת מהרצון הטוב של הסקנדינבים. אולי הם תמימים, אולי הם באמת צריכים לקבל שיעורים לחיים מאנשים במזרח התיכון, אבל אין לי ספק בכנות כוונותיהם.
yaelhar (לפני 11 חודשים)
ראובן - אולי אתה צודק. אני מתרשמת (מקריאה, לא מהיכרות קרובה) אחרת.
yaelhar (לפני 11 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אם נתרכז לרגע רק בשוודייה, עליה כתבתי (אין לי מושג לגבי פשעים לא מפוענחים בהולנד, בגרמניה או באירופה המערבית) התכוונת שפושעים (אנסים, רוצחים וכו') כלל לא באים על עונשם? וואו. מעניין אותי בהשוואה לאיזו מדינה שוודייה נופלת במבחן הענישה. יש שכונות בסטוקהולם ששוטרים לא נכנסים אליהן? זה באמת מזכיר לי שכונות בארץ הקודש. אגב שתי הדוגמאות קיימות במדינות רבות ואינן נוגעות כלל למה שכתבתי.

כתבתי על החוק בשוודייה. לא על אכיפת החוק, לא על המשטרה, לא על טיפול באירועים המוניים. גם לא על הולנד, גרמניה או אירופה. כן יש באירופה גל של מהגרים שרבים מהם מוסלמים. נכון, מהגרים - בעיקר מהדור השני והלאה - נוטים לייבא את תרבותם למדינה הקולטת ולא להיטמע בתרבות הקולטת. נכון, יש בעייה באכיפת החוק לא רק אצלינו (אם כי פה זה מקרה קיצון, נראה לי) אלא במדינות רבות בעולם. את כל אלה לא הזכרתי ואין לי כוונה להתווכח עליהם.

סליחה, אבל יש חוקים שמתאימים לכל בני האדם. למשל - חוק המחייב הוכחה ברורה שהנאשם הוא זה שביצע את הפשע. חוק המחייב לפחות גופה או הוכחה שהיתה קיימת גופה, לפני הרשעת אדם ברצח. חוק המניח (באמת) שנאשם הוא זכאי עד שהוכחה אשמתו. חוקים פרטיקולריים שונים, כמובן, מחברה לחברה (כמו חוק התנועה שהזכרתי בתחילת הביקורת.)
דן סתיו (לפני 11 חודשים)
YAELHAR סקירה מרתקת. יש משהו בכובד הראש הסקנדינבי שמרתק אותי.
פואנטה℗ (לפני 11 חודשים)
שוודיה אולי התכוונה לבנות חברה שאפשר לקנא בה.
בפועל, אפשר רק לרחם על שוודיה ושכנותיה.
הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, והגיהנום בדרך אליהם.
ראובן (לפני 11 חודשים)
פאלפ-נכון. רבע מאוכלוסיית מאלמו מוסלמית, די קיצונית.
יש שם אזורים שאם יש סכסוך קשה משטרה מתרחקת.
חשש לחייהם ושיהרגו זה את זה.
אירופה נכבשה בידי ברברים,זו האמת הפשוטה.
ראינו את זה באמסטרדם.
ראובן (לפני 11 חודשים)
יעל-בנוגע לעניין אשמה וחפות, השורה התחתונה זהה-שלא ישב יום אחד בכלא מי שחף מפשע.
בעניין גובה הדשא- החוק הזה הוא אחד מכמה וכמה שנראים לנו מגוחכים,
שנוגעים ממש לתחום הפרט.
מצד שני-להשיג נשק הכי קל בעולם.התיקון השני לחוקה.
Pulp_Fiction (לפני 11 חודשים)
שוודיה בימינו לא יכולה להוות מודל לכלום. הלכה למעשה היא מזניחה את אזרחיה. שיעור מקרי האונס בסטוקהולם הוא מהגבוהים ביותר בעולם היום והאשמים במקרים רבים כלל לא באים על עונשם. יש שם שכונות שצריכים לגייס צבא שלם ולהפעיל משוריינים על מנת להיכנס ושהשוטרים ייצאו בחיים. במקרים רבים עקב הסרבול הכרוך בכך זה כלל לא נעשה. כמובן שפשעים רבים לא
מפוענחים ולא מגיעים אליהם(ע"ע הפוגרום באמסטרדם).
תופעה נוספת שיש באירופה המערבית כיום ומנסים להשתיק אותה, היא העלייה החדה בהתאבדויות השוטרים. ומי בראש? גרמניה( זוכרים את אנגלה מרקל "ההומנית"?) עקב עומס וחוסר אונים.

הניסיון מראה שאין חיה כזאת "חוקים שמתאימים לכלל בני האדם". מרכיבים תרבותיים, דתיים וחברתיים שבהתאמה אליהם נחקקו החוקים בה, הם בדיוק אותם הגורמים שהפכו את שוודיה בעבר לאחת המדינות הבטוחות בעולם וכיום זה מצב שמשתנה ללא הרף ומהר מאוד לרעה. האזרח צריך לכבד את החוק של המדינה .
yaelhar (לפני 11 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
לדעתי לארה"ב יש מוטו אחר. הם מחפשים אצל תובע הכי הרבה הרשעות.(גם אנחנו, לצערי) לכן הם לא חושבים שעדיף שמאה אשמים ישוחררו, אלא להיפך.

החוק על גובה הדשא די מובן בקהילה של אנשים שיש להם עודף זמן וכסף, חיבה לאסתטיקה וחוסר סולנות למי שאינו מסתדר עם הערכים שלהם.
ראובן (לפני 11 חודשים)
בעניין המשפט המסכם זו גם העמדה של ארה"ב- מוטב שמאה אשמים ישוחררו מאשר חף מפשע
אחד ישב בכלא.
לגבי חוקים לא מובנים יש כאלה הרבה בארה"ב
לעתים ברמת מדינה או מחוז.
למשל הגבלת גובה הדשא בחצר פרטית בטענה
שזה מראה שמשליך על כלל השכונה.ויש אכיפה.
אנקה (לפני 11 חודשים)
לנו, במזרח התיכון יקח הרבה זמן להתבגר. יותר ממה שלקח לשבדים :)
yaelhar (לפני 11 חודשים)
תודה רבה, אנקה
לא מסכימה איתך. כלומר, החוקים בשוודייה מתאימים לשוודים, בהחלט. אבל הם מתאימים לבני אדם באופן כללי. הרבה פעמים כשאני שומעת את הביטוי "אנחנו במזרח התיכון" אני מרגישה שזה איזה כסת"ח להתנהגות ולבחירות שלנו. אני מאמינה שאנשים בוחרים איך הם יהיו, בין אם הם חיים בשוודייה או במזרח התיכון. כך גם עמים. אבות אבותיהם של השוודים, הויקינגים, היו לא פחות - כנראה יותר - צמאי דם מאבות אבותינו רועי הצאן. אבל השוודים התבגרו (אולי למזג האוויר יש השפעה) ובחרו. וגם תושבי המזרח התיכון בוחרים.
אנקה (לפני 11 חודשים)
החוקים שנוצרו בשוודיה מתאימים לשוודים שגדלו לפי נורמות וערכים שונים מתרבויות וחברות אחרות על הפלנטה. כיום, לאור ההגירה הגדולה אליה מארצות ותרבויות שונות בתכלית השונות מהחברה השוודית, הם מזיקים לה יותר ממה שהם מועילים. מה שמתאים לשוודים לא מתאים למזרח התיכון.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ