ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 באוקטובר, 2024
ע"י אסתו'ש
ע"י אסתו'ש
אוהבת את ספריה של סוזן ויגס משהו בכתיבתה משרה בי רוגע ושלווה של אופטימיות בניחוחות האוירה הכפרית
שהיא יוצרת , ולכן החלטתי שאת השנה החדשה אפתח עם ספרה החדש : הנשף של מגדלת הדבורים .
אותו לקחתי לחופשת חג , סופ"ש קסום בצימר מופלא וכשקראתי אותו הבנתי כמה מדויק ונכון זה היה ...
הספר בנוי מפרוזה נעימה שובת לב כיאה לויגס , כשהיא אורגת לתוכו כביד האומן רומן היסטורי נוגע מימי
מלחמת העולם השניה שפתח לי צוהר על יהדות דנמרק בשואה , כשבראש כל פרק מתכון נפלא ומגרה המבוסס
על דבש ולתוך המתכון יצקה מידע מסקרן על עולמם המרתק של הדבורים ועוד הרבה הרבה מעבר , בעיניי
היתה ממש יצירה ....
אך קודם אתחיל מהתחלה תכירו איזבל ג'והנסון , שפית בת 30 ,המתגוררת באסיינדה בלה ויסטה שבקליפורניה ,
היא אוהבת מאוד לבשל וחלומה להקים בית ספר בו האורחים ילמדו את אומנות הבישול .
ואין מקום יותר מתאים לכך לצד רקע מטעי התפוחים , הגנים השופעים , והכוורות הרוחשות בו יתממש חלומה ...
בעוד היא חולמת היא גם מתכננת הפקה גדולה של חתונת אחותה טס .
הכל מתחיל להשתבש כשביום בהיר אחד מגיע לאחוזה העיתונאי קורמאק אוניל , לבקשת סבה מגנוס ג'והנסון
על מנת לכתוב את ביוגרפיית חייו שהשליכה על עתידו ...
הוא פוגש באיזבל בין כוורות דבורים שם גם מתחילים להם פלירטוטים ואפילו עקיצות תרתי משמע , מסתבר
שקורמאק או בכינויו מק אלרגי לעקיצות דבורים , היא מסייעת לו להגיע לבית החולים שם גם מתחילה לה ידידות
פחות מופלאה ...
בכתיבה סוחפת ומהנה ויגס כהרגלה מרתקת ומלהטטת בין עבר והווה המתמזגים להם בערבוביה ומסיפור חייו
האמיץ של מגנוס וילדותו שהחלו בקופנהגן , על הוריו שנתנו מחסה ליהודים מפני הנאצים עד שנתפסו ונעצרו ,
ועל היותו חלק מהמחתרת הדנית בה המשיך את מורשת הוריו מתגלים סודות משפחתיים בהם העבר וההוה
מתנגשים להם יחדיו כל דמות משילה שריון של כאב , טרגדיות או דברים לא פתורים מהעבר הגורמים לצלקות
להיאחות ויוצרים עתיד חדש עד לסוף המפתיע שכשקראתי חשבתי שהוא בלתי אפשרי אך הופתעתי בגדול ....
רומן מחמם לב , מרגש סוחף ומהנה , נקרא טוב וטעים כי אין על ספרים עם מתכונים ואוכל
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
