ביקורת ספרותית על Cockroaches - Translated from the French by Jordan Stump מאת Scholastique Mukasonga
ספר מעולה

---

ג'וקים . כך קראו ההוטו לטוטסי ברואנדה. גוקים שצריך להשמיד.
אזהרת טריגר טבח עם אלימות,ואלימות מינית.
זה הספר השלישי שקורא השנה על רואנדה והראשון שמסופר על ידי רואנדית למרות שיצא בצרפת.
הספר הראשון ( we wish to inform…. ) היה ספר עיון שנכתב על ידי עיתונאי אמריקאי ומתאר את שורשי הסכסוך בין שני השבטים , את הטבח הנורא ואת המלחמה שניצתה אחריו . הוא גם מדגיש את המעורבות הצרפתית והבלגית לצד הטובחים ואת שתיקת האו"ם. כתבתי עליו בביקורת אחרת.
הספר השני היה ספר פרוזה שתורגם לעברית ואני ממליץ עליו מאוד ונקרא ארץ קטנה\ גאל פיי . פיי צרפתי ממוצא בורונדי מספר סיפורו של גבר\ ילד שגדל בבורונדי המדינה השכנה לרואנדה ובעלת מבני אתני דומה. אותו ילד היה בן לאם גולה טוטסי ולאב צרפתי. הספר מספק זוית אחרת \ שונה לרצח העם ולמתיחות הגזעית בין השבטים והיחס למוצא צרפתי.

הספר שלשמו התכנסנו הוא ממואר. הוא מתרכז ברובו בשנות השישים , שנות ילדותה של הסופרת . רצח העם ברואנדה שהתרחש ב1994 נראה לרבים כמשהו שהתפרץ בפתאומיות בעקבות מות הנשיא, אבל זה היה תהליך שהלך ונבנה עוד לפני עצמאותה של ראונדה והתעצם מאז שנות החמישים בהם החלו אירועי טבח.
בסוף שנות החמישים הוגלתה משפחתה של מוקאסונגה , הסופרת ( היא נקראית Scholastique Mukasonga אבל לאורך הספר קוראים לה Mukasonga ), מהאיזור ההרי של רואנדה לאזור הסאוונה. זו היתה אחת מהפעולות שנעשו נגד טוטסי. היא מתארת איך משפחתה ואחרות הקימו כפרים באיזור שאליו גורשו בתנאים של עוני ורעב . החקלאות בסאוונה שונה מחקלאות בהרים. בהרים אימה היתה נלחמת בקופים על חלקות החקלאות ובסוואנה נלחמו החקלאים בפילים.
הערך הנוסף של סופרת מקומית שבא בספר הוא בדיוק הדברים הללו – החיים ברואנדה: התמודדות עם בעלי החיים – הצבועים שבאים לבקר בלילות, הבופאלו שלא מתריעים כשהם מסתערים עליך, הפילים שרומסים את מטעי הבננות ואם ראית פיל בדרך לבית ספר אתה רשאי לעקוב אחריו ויש לך אישור לא להגיע לבית ספר.
היא מתארת את תהליך הכנת בירת בננות ואיך כל התושבים מעורבים בתהליך. היא מתארת איך במעבר הכפוי לסאוונה נחשפו המשפחות לירקות וגידולים שלא הכירו. איך המבוגרים הכריחו את הילדים לאכול עגבניות וחסה אבל הם לא היו מוכנים לגעת בירק המוזר. היא מספרת איך נכפה עליהם לטעת ולטפח עצי קפה על חשבון חלקות המזון שלהם ( כמו שקרה בברזיל עם הקקאו ובהודו עם האופיום ) ושהיא נעלה את הנעלים הראשונות (כפכפי אצבע)שלה בגיל העשרה כשנבחרה ללמוד בעיר..

אבל חיות הפרא והטרף הנוראיות ביותר נשארו בני האדם. ללכת לבית הספר היה כרוך בהצקות ויריקות לאורך הדרך. בהמשך גם היו מקרי אונס שאותם פטרה הסופרת במשפט : לפחות אז לא היה איידס.
פשיטות של חיילים על הכפרים היו בשגרה והם יכלו לקחת מה שרצו ולהרוס מה שרצו. בנקודה מסויימת קיבצו את כל אנשי הכפר מעל גיל 18, חלק נלקחו מבלי לשוב ואלו שחזרו נצטוו לא לעשות meetings ומאותו רגע חדלו תושבי הכפרים להפגש בקבוצות. כל אחד לעצמו ולצרתו. היא מתארת איך באחת ההליכות לבית הספר עם 3 חברותיה הם נתקלו בגיפ צבאי שהשליך לעברן רימון- חברתה שנפצעה ברגל לא יכלה ללכת יותר לבית הספר.
בשנות השבעים כשהמצב ברואנדה מחריף מוקאסונגה ואחד מאחיה מוברחים לבורונדי שם היא לומדת לתואר מתחתנת ומביאה שני ילדים מבלי יכולת לחזור. כשרצח העם מתרחש היא כבר חיה בצרפת.

החלק האחרון של הספר הוא מעיין ואלו שמות. לא נותר כמעט דבר מהכפרים בהם גדלה המספרת. התושבים נטבחו, בתיהם נהרסו והטבע כבש אותם מחדש . מדי פעם מתגלים קברי אחים אבל רוב הגופות והגורלות של אותם אנשים אינם ידועים. 37 מבני משפחתה הקרובה : הוריה, האחים שלה וילדיהם נמחו. לאחיה הבכור היו תשעה ילדים וכולם נרצחו.
הסופרת משערת שהוריה לא ניסו לברוח – היא מספרת שאחרי 30 שנה של רדיפות וחיים בפחד המוות כבר היה להם פתרון גואל.
אחד הדברים שהיא מתארת בספר היא כנסיה מפורסמת שבעת פרעות בשנות השישים היו התושבים נמלטים אליה והכומר היה מגן עליהם מפני הפורעים. בשנת 94' הכמרים, בהרבה מקרים, שיתפו פעולה עם הרוצחים וגם מי שהתחבא בכנסיות נרצח. את הכנסיה המפורסמת הפכו לאתר הנצחה והשאירו בה את גופות הנרצחים לאחר מאבק בכנסיה הקתולית שרצתה להחזיר את הכנסיה להיות בית תפילה.

זה ספר חשוב והוא כתוב טוב מאוד. הוא משלים זוית של הסיפור, לא רק של הרוע האנושי אלא גם של החיים שהיו. אני רוצה לקרוא ספר שמתאר את החיים ברואנדה היום – אבל עוד לא מצאתי כזה.

הספר הוא חלק מהמסע העולמי ( להוציא ארהב ,בריטניה וישראל שהן ממילא הברירת מחדל שלי ) שעושה דרך ספרים ומוסיף את רואנדה לרשימה שכוללת עד עתה :
ברזיל, ניו זילנד?, קניה, אינדונזיה, בורונדי, דרום אפריקה, גינאה, יפן , פולין , צרפת, מצרים,סין, פינלנד, קמרון, מרוקו ואוסטרליה

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על Cockroaches - Translated from the French by Jordan Stump