ביקורת ספרותית על ירח בבור מאת הדס שדר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בספטמבר, 2024
ע"י רץ


רספקט ושתי

ושתי, המלכה צוותה להחפיץ את עצמה בפני אורחי המלך אחשוורוש, שלבטח היה שיכור וגם נרקיסיסט. בניגוד למצופה, היא אמרה לא, ועל כך שילמה מחיר כבד. יש המפרשות את המעשה כפמיניסטי, וטוענות כי היא הייתה הפמיניסטית הראשונה – גישה שנראית לי מופרכת לחלוטין.

כשעסקתי בגיבורה אחרת מהתנ"ך, מרים הנביאה, שפועלת על רקע טראומה לאומית (אגב, למה אנחנו חיים מטראומה אחת לשנייה?), גיליתי מפרשות נפלאות, ציירות המפרשות את מרים, בצורה רגישה ומדויקת השונה מהפרשנות הגברית. מאז אני מעריך חלק מהמפרשות המודרניות.

מבין ערמת הספרים החדשים, בלט לעיניי ספרה של הדס שדר, ירח בבור, אסופת סיפורים שנראית כמדרש, או פרשנות מודרנית למקרא, משום שכל סיפור מתחיל בציטוט מהמקרא. לכן אספתי את הספר ללא כל היסוס, כי חשבתי שהוא מציע חוויית קריאה אחרת מאילו שהכרתי עד כה.

כשהתחלתי לקרוא את הסיפורים, התברר שהם אומנם מתחילים בפסוקים מקראיים, אך כלל לא מדובר במדרש או בפרשנות מודרנית, אלא בסיפורים בהשראת הסיפורים המקראיים, אותם שדר, מספרת באופן מודרני המשוחרר לחלוטין מהטקסט המקראי, כמו סיפור גן העדן העכשווי, בו לחוה הראשונה, כמו לעכשווית, יש משיכה לשבירת הכללים תוך לקיחת סיכונים לא סבירים. חוה שלנו, חייה בפנימייה המתמחה בצמחי נוי, מה שהופך אותה לחיקוי לגן העדן הקדמוני, מחומותיו עורגת חוה לברוח.

סיפור נוסף הוא, יונה עם עלה של זית, בו חנה גיבורת הסיפור, רואה סימנים לאסון קרב ומתכוננת אליו, בעוד בעלה הוא חסר תועלת, כי "הוא שיכור מהתחת". הוא גם בוגד חסר תקנה, שעובד כשיפוצניק, ככיסוי ליחסיו המיניים עם הנשים שהזמינו ממנו תיקונים. הספור ממשיך לגילוי עריות, או הזיה על גילוי עריות, אך במקום סיפור הבנות ואביהם, שדר, מבצעת היפוך לסיפור על הבן והאם.

הספר הזה מאופיין בהומור מטורף, כמו הסיפור על מגדל בבל. הסיפור של שדר, קיבל טוויסט מטורף, על גברת בוביל, שהוחדר לה אמצעי ריגול לתחת, (ממש כך) כחלק מניסוי של 8200, לרגל אחרי אנשים. אבל מה לעשות, ואמצעי הציתות התפוצץ באופן מפתיע והיא הפכה למאור הגדול. התחת שלה האיר בעוצמה כה גדולה שהיא הפכה לאור לגויים, לקדושה מודרנית, שגרמה לעליה לרגל לשם קבלת ברכה. הפסטיבל הרוחני הפך במהרה לעסק כלכלי, עד כדי כך, שתושבי העיירה בנו לה מגדל, ובו הם הושיבו את חנה, עם האור מהתחת...

יש בספר הזה סיפורים נוספים מעוררי השראה, כמו על אברהם ושרי היפה, שהופך אצל שדר, לסיפור על מין, שיווק להמונים, בגידה ושקרים, הכתובים בציניות המביטה לאדם בעליבותו ובחמדנותו האין סופית. כאלה הם גיבוריה של שדר, אליהם היא מביטה בעיניים מודרניות וסקפטיות.

יעקב, שלנו הוא ממש עשיר, כמו זה מהסיפור המקראי. העכשווי הוא קבלן בניין, שביתו האהובה (סטיל דינה) מתאהבת ושוכבת עם פועל פשוט. ומה עשו לו האחים שלה? זרקו אותו מהגג. אף אחד לא יחקור את הפרשה, משום שהאימה של ההרוג היא: "עולה חדשה וערירית, תמות לבד משברון לב תוך מספר חודשים." הספר הזה הוא גם סאטירה חברתית שנונה, המביטה לתאוות האנושית לכסף ולכבוד, (שכחתי את השלישי של מיקי זוהר), אז אני מוסיף, לקלות בנכונות לדרוס את האחר.

שדר, היא אדריכלית ומרצה אקדמית המתמחה באדריכלות ברוטליסטית, אני חושב שמדובר בשיכונים אפורים אחידים כמו קופסאות שימורים, ולכן היא מבינה את המתח בין שלטון, כוח והאדם הקטן, בעולם בו אלוהים הוא רק פיקציה לקידום אינטרסים. היא כותבת בשפה נפלאה סיפורים מאוד ייחודיים, אומנם לא אהבתי את כולם, אך הספר בכללותו הוא יצירה מקורית לארון הספרים היהודי. אגב, הציור בכריכת הספר, הוא בסגנון אקספרסיוניסטי גרמני, המבטא בני אדם מעוותים ברפובליקת ויימאר הגרמנית, כמו ליזה מינלי מקברט, מאווירת מרתפים מחשוכים שמאוד מזכירה את מה שאנחנו כעת
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שנה)
חני - תודה, נדיר שאקרא, זאת דעה קדומה, מציע לנסות ואז לקבל החלטה. אני מאוד אוהב טקסים שמחברים בין המקרא לבין היצרים האנושיים שנדמה שלא השתנו.
רץ (לפני שנה)
דן - תודה, אני מכיר היטב את האמירה של זוהר, פשוט השארתי מרחב בכדי לבנות את הכף השלישית מעט אחרת, אבל אותו עיקרון של שטחיות ורצון לעצב מציאות קיים בשני המקרים.
רץ (לפני שנה)
מורי - תודה, נכון זה ספר נישה, חבור מודרני מטורף לטקסט המקראי- אותו אהבתי.
חני (לפני שנה ו-1 חודשים)
נדיר שאקרא ספר כזה.
תודה רץ סקירה יפה
דן סתיו (לפני שנה ו-1 חודשים)
רץ סקירה מעניינת מאד. הקונספט נשמע מרתק. הכל תלוי כמובן בביצוע, שאינו מכזיב, כך התרשמתי מהסקירה יפה שלך. ובאשר למיקי זוהר - כסף כבוד כח (לא זוכר אם זה לפי הסדר).
מורי (לפני שנה ו-1 חודשים)
בדיוק סוג הספרים שאני ממש לא סובל. למזלי, גם העטיפה מחרידה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ