ביקורת ספרותית על מורה בג'ינס מאת סמדר שיר

---

ספרים נוספים בסדרה: מורה מחליפה, מורה גזעית, מורה בג'ינס, מורה עם פן, מורה גרועה, מורה סובייטית, סמינריסט, מורה מושחתת ועוד.
לפני, אחרי ולפעמים בזמן כל בחינת בגרות הייתי צריכה לחכות להסעות אז יצא שתקופות מסוימות הייתי שש שעות ביום בספרייה, בחוסר מעש וסיימתי כבר לקרוא את כל הטעויות בשירים עבריים באתר אבטיח לכן עברתי לקרוא את כל ספרי גלילה רון פדר.
התחלתי כמובן ממשפחה וחצי סיפורה של אור, סיפורו של תום, סיפורו של איציק דוידי, סיפורה של יעל פוליאקוב, סיפורו של נתן דטנר ואלף שמותיו, סיפורה של גיליה אימת הנוסעים ברכבת ישראל (יש להתרחק מהפס הצהוב!!!!), ועברתי לסיפורם של כל משתתפי הסדרה ג'ינגי וקריירותיהם הכושלות: אהרונה, שני, עומר, אושרי, רן, דנה פישמן ומושיק (אפילו לא קלטתי את השמות של השחקנים.)
רגע... אסף זמיר! מי שחולם על קריירה בחום המשחק תמיד עדיף להיות ניצב/ביט מחומצן שיער שמפחיד/מטביע בבריכה את שאר הדמויות ושותל להם את זרעי הטיפול הפסיכולוגי העתידי.
אז אולי בתור סופרת, אם ללמוד ממקרה ציון כהן + ג'ינג'י (אדום זה קול!)
דווקא עדיף שלא יפיקו סדרה על ספרייך, אלא את תכתבי על סדרות שכבר קיימות.

זה מה שעשתה סמדר שיר לאחר שהיא מילאה מקום בכיתות תיכון מופרעות ומופרעות יותר.
כעיקרון הספר מתעד את כישלונותיה של המורה הנקראת יעל, מורה מחליפה בשנות השלושים לחייה שמה שהכי מיוחד בה זה שהיא קולית כי יש לה ג'ינס, אז היא מבינה ת'תלמידים.

במהלך העבודה היא מגלה שהיא עושה יותר נזק מאשר תועלת, אך לפחות מודה בזה, שלא כמו אחרים מדור ההורים של המילניאלס.
במהלך העבודה היא משתדלת שלא להתנשא על תיכוניסטיות בהיריון, על מעריצות מופרעות, על בנים עם שמות של בנות, על תלמידים שמנסים לשדך אותה להוריהם, על מורים זקנים ולא גזעיים, על תלמידים עם אסטמה (מה?!)
על סאטיריקנים חובבים שמעלים הופעה במסיבת הסיום...

בסופו של דבר היא מבינה שהיא לא מצליחה לתקן אף אחד, והיא מחליטה לחבור אל המעריצים המוגזמים של סדרת המופת קטנטנות/המורדים ולתרגם סיפורים על אותו סוג תלמידי תיכון בדיוק רק בספרדית.
משום מה בספרדית זה לגיטימי יותר להיות מופרעים, כי שם הם מורדים, הם קוליים... אך בארץ עוד לא עשו סדרה על תיכוניסטים מופרעים שהמורה המחליפה לא הצליחה לתקן ולכן היא הצטרפה אליהם וכתבה את עלילותיהם בלי הציניות שבה אנשי החינוך וההורים המבוגרים (שהיום הם פנסיונרים) בחרו לספר את סיפורו של הדור שלנו.
כריס מורנה, הנה אני באה.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על מורה בג'ינס