ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 22 באוגוסט, 2024
ע"י בוב
ע"י בוב
Jacques le Fataliste et son maître- Denis Diderot
דני דִידְרוֹ (1713–1784) היה סופר ופילוסוף צרפתי, ממבשרי עידן הנאורות בצרפת. הוא גם היה אחד מכותבי האנציקלופדיה המודרנית הראשונה, יחד עם ד'אלמבר, ז'אן-ז'אק רוסו ווולטייר.
סביר להניח שאם הייתי קורא את הספר בתקופה מוקדמת יותר בחיי הייתי נהנה ממנו יותר. צורת הכתיבה מאוד מעצבנת. הספר הוא מין רומן הרפתקאות שמורכב מסיפורים רבים שנקטעים באמצע ומסיימים אותם בשלב מאוחר יותר. בשלב מסויים זה פשוט מעייף. הסופר גם דואג לעצבן עוד יותר עם הערות שלו בתוך הספר כגון: אתה בטח מתעצבן קורא יקר שכן הייתה לבטח מעוניין להגיע לסיומו של סיפור זה, אולם גרונו של ז'אק צורב עד מאוד והוא לא יכול להמשיך בסיפורו.
וגם הערות כאלו לא חסך הסופר: הרי יכלתי עכשיו להסיט את העלילה בכך שכרכרתו של ז'אק ואדונו תתהפך לתעלה או שחבורת שודדים תגזול את כל רכושם ותפליא בהם מכותיהם או שאהובה משכבר הימים לפתע תופיע לפניהם וכו'...
רעיונו המרכזי של כל הגבובת הזו מסתכם בבחירתו החופשית של האדם ובחירות. ז'אק הוא פאטליסט בתפיסתו, ומכאן שהוא מאמין שהגורל מוכתב מראש ואין אחד היכול לשנות את שנכתב בשמיים.
עברתי את הגיל לכתיבה מעין זו.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בוב
(לפני שנה)
עמיחי, אני מסכים לחלוטין.
קראתי לא מעט ספרים כאלו בצעירותי. אז הפקתי הנאה מאוד גדולה. יש מצב שהטעם שלי השתנה עם השנים.
|
|
|
עמיחי
(לפני שנה)
סקירה משכנעת.
בעבר היה מקובל שהסופר משוחח כביכול עם הקוראים. לפעמים זה יצא נחמד, לפעמים לא. כשהייתי ילד לא אהבתי כל כך את דברי השיחה של אריך קסטנר אליי כקורא, אבל מדי פעם זה יצא מוצלח וקולע. אגב, לפני כמה שנים קראתי את "ספר יוסף" של יואל הופמן ובאחד הסיפורים בספר הזה הוא משתף את הקוראים בהתלבטויות שלו בכתיבה. זה דווקא היה מצחיק מאד ומהנה. |
|
|
בוב
(לפני שנה)
חני, אני מסכים לחלוטין.
בעבר הספר שהכי נהנתי ממנו היה דון קיחוטה של סרוונטס. בקריאתי הראשונה נדהמתי,צחקתי ונהנתי מכל רגע. לאחר כמה שנים קראתי אותו שוב ומאוד התאכזבתי. אני שמח לפחות שקראתי אותו בפעם הראשונה בתקופה שיכולתי להפיק ממנו את מירב ההנאה.
|
|
|
בוב
(לפני שנה)
Pulp fiction, זה נכון שרוב כתביו של דידרו הן מסות הגות.
עם זאת, מלבד הרומאן הזה הוא כתב לא מעט פרוזה של סיפורים קצרים. לא מעט ממנו גם תורגם לעברית.
|
|
|
חני
(לפני שנה)
בהחלט יש תקופות שמחליטים שיש ספרים
שלא מתאימים יותר. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה)
בוב, כוונתי הייתה ששמו של דידרו לא הולך לפניו כסופר פרוזה
בניגוד אפילו לוולטר למשל (שיש שיאמרו שגם אותו אי אפשר לקרוא), נראה שעיסוק הזה היה די משני אצלו.
|
|
|
בוב
(לפני שנה)
Pulp_Fiction, אני לא חושב שדידרו אינו כישרוני בכתיבת פרוזה.
סוג הכתיבה הזה מאפיין מאוד סופרים צרפתים במאה ה18. העובדה שאני פחות התחברתי לסגנון או לרעיון התפיסה הפטליסטית, לא בהכרח שולל את כשרונו בתחום זה אלא מעיד בעיקר על טעמי.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה)
סקירה מרתקת ,בוב.
לדעתי העניין הוא פשוט בכך שדידרו לא היה סופר, בטח לא במובן הרווח של המילה. הוא היה אחד מאותם אינטלקטואלים שהתאספו בקפה פרוקופ בפריז לכתוב את האנציקלופדיה. אך כשרונו לא היה בכתיבת ספרי פרוזה, למרות שהוא חטא גם בזה.
|
|
|
בוב
(לפני שנה)
yaelhar, יש משהו בדברייך.
עם זאת אני מניח שיש מי שימצא הנאה גדולה יותר בספר מזו שאני חוויתי גם בזמנים אלו.
את ההלל והשבח שאת מתארת אפשר גם למצוא אצל סופרים גדולים שהוכיחו את ערך כתיבתם ביצירות מופת על זמניות אך ביצירות אחרות ישנן נפילות, אפילו התרסקות של ממש. השם הוא המקדם ולא הכתיבה עצמה בדיוק כפי שהערך הכרונולוגי תופס משמעות גדולה יותר במקרה זה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה)
יפה מאד.
לפעמים נדמה לי שמספיק שספר נכתב לפני המאה העשרים, כדי שהוא יקבל מלוא הטנא שבחים ויוותרו לו על כשלים שלא היו עוברים בספר יותר חדש. אהבתי את הביקורת. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
