ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 29 ביולי, 2024
ע"י משה
ע"י משה
מידי שנה אני מבקר בשבוע הספר, השנה ביקרתי גם בדוכנים בשרונה וגם בדוכנים בתחנה בירושלים. יש הרבה הבדל בין שני המקומות, הוצאות ספרים ירושלמיות נוטות להביא יותר מבחר ספרים בירושלים מאשר בת"א ולהפך. כל שנה יש הפתעה חדשה שרק בשבילה היה שווה לבוא. בשנה שעברה פגשתי ושוחחתי עם הסופר אורן ולדמן שכתב את "נמר בירושלים", היה מעניין לשוחח איתו על ספרו ועל ספרו של רוסתוילי "עוטה עור הנמר". השנה הגעתי לדוכן קטן ובוא אדם אחד בשם אורי קפלן. אורי הוא בעל הדוכן, המוכר, המתרגם של הספרים שבדוכן וגם בעל חברת ההוצאה לאור. זוהי הוצאת ספרים בשם פרפנצ'ה. ד"ר אורי קפלן מתמחה בדתות מזרח אסיה והוא מתרגם מיפנית וקוראנית את כל הספרים שיוצאים לאור בפרפנצ'ה.
הספר הזה אמנם תורגם מאנגלית, אך התרגום טוב ואני מחכה לקרוא את שאר הספרים שקניתי מהוצאת ספרים זו.
זהו סיפורה האמיתי של אטסו (1874-1930), סיפור המתאר את יפן של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אטסו היא בת למשפחת סמוראים, והיא חיה וגדלה בשנים שהיו הכי קשים בהיסטוריה של הסמוראים, מדובר במעבר מהעידן הפאודלי-מסורתי לעידן המודרני. מעמד הסמוראים בתקופה הפאודלית היה הרם מכל שאר המעמדות, הם שלטו בכל. כניסת המערב ליפן באמצע המאה ה-19 הביאה לשינוי קיצוני במעמד הסמוראים. הרסטורציה של מייג'י הפכה את יפן מחברה פאודלית לחברה מודרנית בה אין צורך בסמוראים. הזכות לשאת חרבות נלקחה מהם ובתהליך שארך כמה עשרות שנים הם הפכו מהמעמד הרם ביותר למעמד הנחות ביותר. מכיוון שהסמוראים ידעו רק להילחם והתפרנסו מכך הם לא מצאו עבודה בעולם המודרני והחלו לעבוד בעבודות נחותות אצל בעלי עסקים וחקלאים, המעמדות התחלפו והשליט הפך לנשלט, הרבה סמוראים לא קיבלו את זה ושמו קץ לחייהם ואחרים חיו חיים בהרגשה מושפלת עד יומם האחרון.
אטסו גדלה בבית של סמוראים, אביה עוד זכה לשאת חרבות בצעירותו. אטסו מספרת חוויות מילדותה ביפן של סוף המאה ה-19 ואנו נחשפים לחיים בכפר יפני מסורתי, חיים שאינם עוד. אטסו מספרת על המנהגים והמסורות שבכפר. לאחר שהגיע לגיל 15 נשלחה לארה"ב להתחתן עם גבר יפני שחי ועובד שם. השינוי התרבותי מתואר היטב. נולדות לאטסו שתי בנות שגדלות בארה"ב. היא מתארת את השינוי שעברה ואת הבלבול כיצד לגדל את בנותיה, האם לשמור על המסורת היפנית? או האם לגדלן במסורת המערב? לאחר מספר שנים בעלה נפטר והיא חוזרת עם בנותיה לכפר ביפן, שם חוות הבנות משבר תרבותי מכיוון שהתנהגותן איננה תואמת את המסורת המקומית.
ספר שיעניין כל חובב יפן ותרבויות זרות.
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-2 חודשים)
תודה על ההמלצות, משה
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-2 חודשים)
תודה משה, תמיד מבקרת בירושלים
בשבוע הספר. לרוב לא מזהה את הסופרים.
ותמיד מעניין שם. |
|
|
עמיחי
(לפני שנה ו-2 חודשים)
מסקרן. תודה רבה.
|
|
|
משה
(לפני שנה ו-2 חודשים)
פאלפ, לא מאוחר מידי, שווה להתחיל למלא בצבע את החור השחור על יפן. ממליץ לך על "יפן המסורתית" של בן עמי שילוני שיתן לך רקע מצויין , ולהמשיך עם "אחי, היאקוזה" של יעקב רז שיתן תמונת מצב מודרנית על המסורת והתרבות היפנית.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-2 חודשים)
ממש מרתק, משה.
חייב להודות שהיסטורייה של יפן זה סוג של חור שחור אצלי וחבל. התרבות שלנו מאדירה ושמה דגש על היסטוריה של העולם המערבי ויפן נשארת במחשכים.
|
|
|
משה
(לפני שנה ו-2 חודשים)
זוכר שהמחיר היה סביר, משהו כמו 4 ספרים ב200ש"ח. קניתי את סוטרת הלוטוס, חסר כול- סיפורו של נזיר בודהיסטי, המנודה של האיים של ג'וזף קונרד. מקווה להגיע אליהם בקרוב.
|
|
|
roeilamar
(לפני שנה ו-2 חודשים)
פרפנצ'ה הוצאה מדהימה. כבר תקופה שאני מרייר על כל הכותרים שהם תרגמו. איך היה התמחור שלהם בשבוע הספר?
|
|
|
מורי
(לפני שנה ו-2 חודשים)
באמת נשמע מעניין.
|
|
|
נצחיה
(לפני שנה ו-2 חודשים)
נשמע מעניין ומתחבר למסע העולמי הספרותי שלי.
עם זאת אני פחות אוהבת את ז'אנר "קרובתו של עושה הדברים", אז זה פחות עושה חשק מהבחינה הזאת |
|
|
בנצי גורן
(לפני שנה ו-2 חודשים)
תודה משה,
כחובב יפן ותרבויות, אשיג ואקרא.
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
