הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 ביוני, 2024
ע"י יוסי נינוה
ע"י יוסי נינוה
ספר מצויין.
ספר העוסק באחת מפגיעותיה הקשות של הזקנה - הדמנציה - מחלת השכחה.
כתוב ברגישות רבה מצד אחד, אך "ברחל בתך הקטנה" מן הצד השני.
אין אחד שיימלט מן הזקנה, וממחלותיה, הן מסממניה הקלים והן מן הקשים ביותר.
ספר רגיש, עצוב, קריא מאוד ומושך בשל אופי הכתיבה המיוחד.
מומלץ בחום.
משהו קרה גם ליונה וולך:
"גופי היה חכם ממני
כוח הסבל שלו היה פחות משלי.
הוא אמר: די
כשאני אמרתי: עוד.
גופי הפסיק,
כשאני עוד המשכתי.
גופי לא יָכַל,
כָּשַל,
ואני קמתי ונאלצתי ללכת,
וגופי אחרי.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
