ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 6 בפברואר, 2024
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
סבתא נאנחה בכבדות, "יש לך מטאטא אולי?". היא באה לבקר אותי בבית שלי, לראות איך הוא, עלתה ברגל את כל 61 המדרגות לקומה-רביעית-בלי-מעלית שבה גרנו באותו זמן. הצעתי לה מים, ואז תה ("רק מים חמימים עם קצת לימון, תודה"), וישבנו. אחרי כמה דקות של שיחה היא בהתה בקירות הסלון שלי וביקשה מטאטא. ואז היא עברה על כל הפינות, הורידה את כל קורי העכביש שהצטברו שם, וכשהחזירה לי את המטאטא והתיישבה היא הפטירה "את לא בלעבוסטע, מה".
סבתא היתה מהזמו ומהתקופה שיכולת ניהול הבית היתה האינדיקציה לערכה של כל אישה באשר היא. היא היתה אישה משכילה למרות שסיימה את הלימודים העיוניים שלה בגיל 12, עלתה לאקץ ולמדה בויצ"ו כלכלת בית. עם זאת, למרות שאהבה לקרוא ספרים והיו לה דעות על כמעט כל דבר שבעולם, היא עדיין הכי התגאתה ביכולת שלה לנהל בית נקי ומאורגן, ובכישרון שלה לתקן בגדים. בשני הדברים האלה היא היתה אלופה ממש. מגירתת ה"קשקושים" במטבח שלה היתה סמל לאיך משאירים רק מה שצריך, ובדיוק אותו. שני עטים, מספרים קטנים (כי החלב בשקית וצריך לחתוך לפתיחה), חוט ומחט, חבילה קטנה של טישו. המטבח היה מאורגן ומצוחצח, תמיד. גם שאר הבית. את התיקונים שביקשנו היא עשתה מיד, באומנות שלא תתואר. החולצות שהיא היתה קונה בשלושים שקל בבאזר היו תמיד ארוכות בשבילה, אז היא היתה גוזרת את החפת, מקצרת את החולצה, ותופרת את החפת בחזרה בתכים קטנטנים ובתפירה עילית. אני שמחה שאני לא מהדור הזה שבו נמדדים, כי אני כישלון בכל מובן כה. הכל אצלי רשלני, מהופך, מבולגן. אבל ככה אני, ואני מצטיינת בדברים אחרים.
אאורידיסי גוזמאו היא אישה מהדור ההוא. אנחנו בברזיל, באמצע המאה העשרים ואאורידיסי היא אישה חכמה מאוד. אבל היא גם נשואה, לאדם מכובד ומרובע במקצת. מה תעשה אישה, יזמת באופיה, אחרי שכל הרהיטים צוחצחו, כל הכביסה כובסה, כל החולצות גוהצו, כל הירקות נחתכו ובושלו? מה היא תעשה לאורך כל היום מהבוקר עד שבעלה שב הביתה לארוחת הערב החמה המוכנה לו על השולחן? ומה היא תעשה אם הוא מרוויח כל כך טוב, שאת כל עבודות הבית עושה עוזרת? אז היא מנסה יוזמה אחרי יוזמה - בישולים, מתכונים, תפירה, מכירת שמלות, עזרה לאחותה שברחה מההורים כדי להתחתן והגיעה פתאום. ובכל פעם לוקח זמן עד שהוא עולה את זה, נעלב קשות, ושם קץ לפרוייקט. זה העולם הפנימי של אאורידיסי, החיים הסודיים של מי שנולדה בזמן הלא נכון למין הלא נכון, ולכן לא היתה יזמת או חוקרת.
זה ספר פמיניסטי, בדיוק כמו שהוא נשמע. הוא גם חמוד וכיפי בדרכו. אני לא חושבת שאני מכירה הרבה ספרות ברזילאית, וגם מהבחינה הזאת היה מרענן לקרוא אותו. יש גם סרט ("החיים השקופים של אאורידיסי ג'וזמאו") אבל לפחות מהטריילר הסרט שם הרבה יותר דגש על הסיפור של האחות גירה שברחה מהבית כדי להתחתן עם עשיר שהתאהב בה ואז נטש אותה. הסיפור קיים גם בספר, אבל כעלילה שולית ולא העיקר. עם זאת, זה טריילר בלבד, ויכול להיות שלא הבנתי נכון.
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת