ביקורת ספרותית על מלחמה לנצח מאת ג'ו הולדמן
ספר לא משהו

---

"הלילה נדגים לפניכם שמונה דרכים שקטות לחיסולו של אדם" (סמל הטירונים במשפט הפותח את הספר,עמוד 5).

הספר "מלחמה לנצח" מאת ג'ו הלדמן (הוצאת עם עובד, 1979) עסק במלחמה עתידית שניהלה האנושות בחלל החיצון. הולדמן, יהודי אמריקני, שירת בשעתו ביחידת הנדסה קרבית בדיוויזיית החי"ר ה־4 של צבא היבשה האמריקני ולחם בווייטנאם. הוא נפצע בלחימה ועוטר בלב הארגמן.  כשהתברר שנדרש כוח לאבטחת הצי בסיוריו בגלקסיה הוקם "חיל־רגלים להגנת כוכבי־הגישה" (עמוד 10). היה זה "צבא־החובה המובחר ביותר בדברי־ימי המלחמות" (עמ׳ 10).ויליאם מנדלה, גיבור הספר (המספר את העלילה מגוף ראשון), התגייס לצבא זה. לאחר הגיוס הוא נשלח למחנה אימונים בו כל חייל מקבל חליפת קרב בעלת אצבעות לייזר שהופכת לכלי הנשק העיקרי במלחמה. לאחר האימונים הם יוצאים בספינת קרב לאפסילון, שם הם נתקלים בטוראנס, שאינם רגילים בקרבות פנים מול פנים וטובחים בהם בעזרת חליפות הקרב.

במשימה הראשונה שלהם, כמה מתאים לכותב ותיק הלחימה בווייטנאם, מנדלה וחבריו השתמשו "בצבעי־ההסואה של "ג'ונגל", במדינו" (עמוד 46). הכוח, ובו גם מנדלה, שכב במארב בג'ונגל כשלפתע זיהו כוח חייזרים טוראנים. "הם היו מעט יותר כהים מהעשב. אבל אחרי שראינו את הראשון, יכולנו לראות כמעט את כולם. הם נעו אט־אט, כשלושים מטר לפנינו" (עמוד 48). סמל המחלקה, קורטז, פקש "אש!" (עמוד 48) ופתח בירי. "אחר־כך נשלחו תריסר לשונות־ארגמן העשב השחיר, התכווץ, נעלם, והיצורים פירכסו ומתו בנסותם להתפזר" (עמוד 48). תיאור הלחימה שם, כמו גם בקטעים נוספים, ריאליסטי מאוד וניכר כי המחבר חווה היתקלויות כמו שתיאר בשירותו הצבאי.

הספר מזכיר במעט את "לוחמי החלל" של היינליין, אולם בכנות, למרות ניסיונו הקרבי של המחבר הוא חסר את העומק, המתח והעניין ומצאתי אותו משעמם מאוד. 

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על מלחמה לנצח