עמנואל קארר התכוון לכתוב ספר קטן על יוגה אותה הוא מתרגל כבר הרבה שנים. במהלך הכתיבה התחילו לקרות לו דברים לא טובים והספר על יוגה הפך לספר סוחף על הדיכאון אותו הוא חווה על אשפוזו במחלקה פסיכיאטרית סגורה בה קיבל 14 טיפולי חשמל. בזמן שהוא נוסע בתחילת הספר לתרגול ויפאסונה במקום מבודד בצרפת הוא מקבל ידיעה כי אירעו פיגועי טרור בפריז. הוא עוזב את המקום בו מתנהל חוג הופאסונה וחוזר לפריז.
באחד הפרקים הוא כותב על תולדות השיגעון שלו ועל אבחנתו כחולה במאניה דפרסיה. אבחנה אותה הוא מקבל לאחר שכבר עבר את גיל 50.
מלבד כמה עמודים בהם הסופר פשוט חופר וחוזר על עצמו ומלבד הנושאים הרבים בהם הוא עוסק (יוגה, דיכאון, מדיטציה, טרור) הספר הוא ספר טוב הוא קריא וברובו גם מעניין. הדיכאון אליו צולל קארר במהלך השנים של כתיבת הספר הוא דיכאון עמוק מאוד במהלכו מנסים הרופאים לתת לו מספר תרופות חזקות שלא עוזרות לו. לאחר טיפולי החשמל הוא משתחרר מבית החולים ושב לחייו.
הספר יצא בצרפת ב2020, ובישראל ממש עכשיו.
לסיכום: יש לסופר ללא ספק כישרון כתיבה ויכולת להביא סיפור ולגרום לו להיות מסקרן ולעתים מותח.
המסע שעמנואל עובר מ10 שנים טובות, יציבות ומאושרות לכמה שנים של טלטלה ושינויים רבים בחייו מסע זה הוא מעניין ומציג כמה מורכבת היא נפשו של האדם וכמה מסתורית.


















