אני מתפנה מזוועות הג'ונגל שבו אנו חיים בתקופה האחרונה כדי לכתוב על "ספר הג'ונגל", הספר שהכרתי, אבל למעשה קראתי בפעם הראשונה עכשיו. הכל מכירים את ספר הג'ונגל, סיפורו של מוגלי גור האדם שנזנח בג'ונגל, גדל אצל להקת זאבים, והפך להיות מנהיג היער כולו. אבל הרוב הם כמוני, מכירים את הגירסה המונפשת של דיסני, שבה מוגלי לבוש בצניעות רבה באיזור חלציים אדום. חלקנו גם מכירים אחת או יותר מהגירסאות המומחזות, שהן די דומות לגירסה המוסרטת.
נראה שלא הרבה מתפנים כדי לקרוא את הספר, וזאת על אף שיש לו חמש גירסאות של תרגום לעברית. מה יש להוצאות הספרים בארץ מתרגום חוזר ונשנה של אותם ספרים? למה לא מפנים את האנרגיה הזאת לצורכי תרגום של יצירות שהקורא העברי בכלל לא מכיר? נשגב מבינתי. בכל מקרה זו הגירסה המתורגמת האחרונה, משת 2012, ואותה קראתי.
באופן טבעי הסרט כולל רק חלק מהספר, ולא את כולו. הספר הוא לא רומן, אלא למעשה אוסף אנקדוטות מזמנים שונים של מוגלי ולהקת הזאבים ביער, וביניהם משולבים פרקים מחורזים רבים, "שירים" שנושאים אחד או יותר מגיבורי העלילה וקשורים לנאמר בפרקים הקודמים. בנוסף יש בכרך הזה גם סיפורים קצרים אחרים, כולם פריי עטו של רודיארד קיפלינג. קיפלינג, בן המאה ה-19, נולד בהודו למשפחה בריטית קולונייאליסטית, כזאת שהביאה את התרבות והמדע להמונים הנחשלים של הודו. לאחר ילדות מוקדמת בהודו, נשלח קיפלנג להתחנך באנגליה וכפי הנראה מאוד סבל שם, כבוגר הוא חזר להודו וגם כשעזב אותה הלב שלו נשאר שם.
הוא מאניש חיות. זה מה שקורה ברוב סיפורי הילדים שלו, ובעיקר בספר הג'ונגל. התפיסה של החיות הא קצת רומנטית. בספר הג'ונגל כל החיות טובות. אולי מלבד הקופים שהם בעיקר טפשים, והנמר והצבועים המרושעים כי אינם שומעים לחוקת הג'ונגל. כולם מקשיבים ל"חוק הג'וגל" ונשמעים לו, ומכיוון שכך אן באמת רעים. גם חיות הטרף הינן טובות. זו כמובן אידאליזציה של המציאות,או ניסיון לייצר סוג של אלגוריה. בני האדם שבספר, מלבד מוגלי, הם רעים, מסכסכים, מקנאים, נוקמים, בוגדים. וזה אולי סוד הקסם של הספר, וריאציה על המיתוס הקוסם של הפרא האציל - ביסודם האנשים הם טובים, אלא שהתרבות מקלקלת אותם.
במציאות קרה שמצאו פעוטות או ילדים שננטשו ביער ואומצו על ידי להקת זאבים. אף אחד מהם לא היה מטופח או מוצלח כמו מוגלי. הם שרדו, וכנראה טופלו במידה כזאת או אחרת. אבל הם לא למדו להיות אנשים, לא פיתחו שפה למשל, וגם בתור זאבים הכישרונות והמיומנויות שלהם היו די חלשות. הם לא נשארו אצל הזאבים וגם לא הצליחו להיקלט בחברה האנושית. גם מוגלי לא נקלט בחברה האנושית, אבל הוא שגשג בג'ונגל, הופך את מיומנויותיו האנושיות שלא ברור איך הפך להיות מודע להם ואיך פיתח אותן, ליתרון מול החיות. ניצח אותן. ואולי זו משאלת לב של קיפלינג עצמו שהשתלבותו בחברה האנגלית אליה היה שייך הייתה לקויה.
כך או כך הספר הועבר לידיהם הטובות של האחיינים, בתקווה שיהנו ממנו.


















