בכל ספר יש דמות ש"גונבת" את ההצגה ולא תמיד מדובר בגיבור הספר. במקרה זה מי ששבה את ליבי הוא ליאם. ילד בן 8, בנם של קארין ונואה.
ליאם מאז שנולד ועד לרגע שבו התחיל הסיפור, חי עם אמו בבית הוריה ועם דודתו ודודו נטלי ואון. את אביו הוא ראה רק לפרקים. נואה תפקד בעיקר כאב ששולח כסף ומשוחח עם בנו בטלפון, אך לא הרבה יותר מכך, היות שהיה עסוק מאד מתוקף היותו שחקן פוטבול מפורסם ועסוק לא תמיד במובן החיובי של המילה.
הלילה שחלקו קארין ונואה היה לילה חד פעמי או כמו שהטיבה לתאר קארין בעצמה: "רגע אחד הכרת לי את הכוכבים ורגע לאחר מכן נעלמת". האם אכן נואה נעלם? מסתבר שהרגשתה של קארין לא ממש תואמת את המציאות, משום שכאשר היא מבקשת מנואה אישור לחזור עם משפחתה ועם ליאם לישראל, נואה לא מסכים לחתום, (משפחתה של קארין הגרו לארה"ב והשתקעו במיאמי כשהייתה נערה).
נואה אינו "אב השנה" וקארין הייתה יכולה להציג זאת בבית המשפט ולזכות במבוקשה לשוב לישראל כשליאם איתה, אך היא לא עושה זאת וכך קורה שהשופט מצדד בבקשתו של נואה ומוציא צו המונע מקארין להוציא את ליאם מגבולות ארצות הברית. הצו מאלץ את קארין לעבור עם ליאם ממיאמי לעיירה נידחת בקולורדו, שם גר נואה בבית אימו עם דודתו, עם סבתו ועם אחיותיו. בתחילת הסיפור, עוד לפני תחילת המשפט, נואה כבר אינו מתפקד כשחקן פוטבול מפורסם. בעקבות משבר משפחתי הוא נאלץ לשוב הביתה ולנהל את החווה של משפחתו כפי שרצה אביו המנוח.
כעת ליאם, קארין ונואה חיים בשכנות כמעט תחת אותה קורת גג וכעת קארין ונואה, שפרט לכך שיש להם בן משותף היו כמעט זרים לחלוטין זה לזו, נאלצים להראות חזית אחת מול ליאם. האם יצליחו במשימה? האם יקבל ליאם סוף כל סוף את האבא שנכסף כל כך לקרבתו? האם תצליח קארין, אישה עירונית בנשמתה, להתרגל לחיים בחווה מבודדת, הכוללת בעלי חיים שמהם היא כל כך מפחדת? ואיך יצליחו קארין וליאם להתמודד עם המרחק ממשפחתה המלוכדת של קארין?
התשובות לשאלות אלה ואחרות יתגלו תוך כדי קריאה של סיפור המתובל הן ברומנטיקה והן בתעלומת מתח שמלווה את נואה, את קארין ואת ליאם מרגע שהם מגיעים לחיות ביחד בחווה.
סיפור מרגש, עצוב ויחד עם זאת אופטימי ומלא בתקווה וכפי שאני רואה זאת יש בו מסר חזק המופנה בעיקר לנשים וכן לאנשים שחווים קשיי הסתגלות והשתלבות כאלה ואחרים. מומלץ בחום ובטוחה שעם כל העוגות שאפתה קארין במהלך הספר יישאר לכם טעם מתוק וטעם של עוד בפה :).
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
