הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 ביולי, 2023
ע"י מוטי
ע"י מוטי
סבא שלי בנימין וייס מירושלים היה עובד כפייה במחנה, יחד עם המאייר דוש. תמיד סיפר על רשעות ההונגרים במחנה, בפרט על הענישה הזוועתית של תלייה עם ידיים קשורות לאחור, בכמה סבבים, לאחר שהתלוי התעלף שוב ושוב. כיצד איבד את שיניו בעקבות סטירה בטענה שלא הצדיע לחייל. כיצד אולצו לשאת משאות כבדים במכרות הנחושת כהתעללות לשמה. ובעיקר כמובן על הטבח הנוראי בו ירו בהם בצעדה חזרה להונגריה, כאשר רוב מוחלט של העובדים נטבחו ביריות ונשארו כמה מאות בודדות מתוך כמה אלפים, טבח זה אירע בהושענא רבה ולכן סבי חרד כל חייו מיום נורא זה.
איני יודע מדוע עדותו המצולמת ביד ושם אינה כלולה בספרות על המחנה. ישנו ספר נוסף על המחנה, שכתב יהודה דויטש.
5 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של מוטי
» ביקורות נוספות על בור - סיפורו של מחנה לעבודת כפייה, 1944-1943 - בגוף ראשון #
» ביקורות נוספות על בור - סיפורו של מחנה לעבודת כפייה, 1944-1943 - בגוף ראשון #
5 הקוראים שאהבו את הביקורת