הספר "דרקונים של מג שעון החול" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן (הוצאת אופוס, 2010) הוא השלישי בטרילוגיית ספרים נוספת בסדרת רומח הדרקון, וגם בו אנו פוגשים חלק מחבורת ההרפתקנים האהובה בהנהגת הסייר תניס חצי-אלף ויוצאים עמה להרפתקה נוספת. עלילת הספר מתרחשת מיד לאחר תום הספר השני בטרילוגיית "רשומות רומח הדרקון". עתה בכרך השני של הטרילוגיה, שמלווה את כרך ב' של "רשומות רומח הדרקון" מתואר חלק ממלחמת הרומח מנקודת מבטו של רייסטלין מאז'ר.

עבורי החלק הכי מעניין בספר היה החלק שבו שיחק רייסטלין משחק מסוכן בין כלל הכוחות הפועלים במלחמה: מלכת האופל טאקיזיס, מצביאה הקיסר אריאקס, שרת הדרקונים (ואחותו) קיטיארה, אלי הקסם, מועצת הקוסמים בראשות פר סליאן, אלי הטוב וכן פיסטנדנטילוס, המכשף המרושע שמבקש את נשמתו. במהלך המשחק המסוכן ששיחק צפה רייסטלין מרחוק בחבריו, גיבורי הרומח ובראשם הסייר תניס חצי־אלף, "מנהיג החבורה. פעם הוא היה רגוע ומיושב, אבל הוא התפרק לנגד עיניו של רייסטלין. האישה שהוא אהב נלקחה ממנו, והוא היה נואש להשיג אותה חזרה, גם אם המשמעות הייתה שהעולם יגיע לקצו" (עמוד 264). תניס הוביל את החבורה במסע לנארקה (שתואר גם בכרך ג' של "רשומות רומח הדרקון") במטרה לשחרר את אהובתו, לאורנה, מציפורניה של קיטיארה ששבתה אותה.

בשיאו של הספר נערך רייסטלין לסייע לתניס, שפל גם הוא בשבי להתנקש בחיי אריאקס. תניס נדרש להישבע אמונים למלכת האופל ולמציבאה וניגש לבמה עליה עמד אריאקס. "תניס עלה במדרגות, ידו אוחזת בידית החרב. רייסטלין זיהה את החרב. אלהנה צפריר העניקה אותה לתמיד בסילבנסטי. החרב הייתה רועץ־הדרקון, החרב התאומה לחרב שתמיד קיבל מהמלך המת קית׳־קנן בפקס תרקס. רייסטלין זכר שכלי הנשק היה קסום" (עמוד 303). רייסטלין האיץ בתניס לתקוף את אריאקס והטיל את הלחש שיבטל את המגן המכושף שהגן על קיסר צבאות מלכת האופל. "הקסם זרם דרך רייסטלין ובער החוצה, בוקע מקצות אצבעותיו, שורף את האוויר. הקסם פגע במגן הקשת ופוגג אותו. חרבו של תניס לא נתקלה במחסום. רועץ־הדרקון פילחה את חזה השריון השחור העשוי מקשקשי דרקונים, וקרעה את שריריו ועצמותיו, עמוק לתוך חזהו" (עמוד 305). אריאקס צנח מת ושרי הדרקונים החלו במלחמה בינם לבין עצמם במטרה לתפוס את כתר העוצמה שהחובש אותו שולט בצבאות האופל.

אולם גם אז ניצב ריסטלין מול מבחנו הקשה ביותר, המאבק עם האפלה השוכנת בנשמתו ועם פיסטנדנטילוס, המכשף שביקש להשתלט על גופו ונשמתו. הספר, כך נכתב בגבו, הביא את קורות מלחמת הרומח מנקודת המבט של רייסטלין והציג דמויות ישנות ומוכרות לצד דמויות חדשות, וחשף סודות שלא נחשפו קודם לכן. לכאורה, הספר כולל בתוכו את כל הדרוש בכדי שתהיה זו הרפתקה מהנה וכיפית, בוודאי לקוראים ותיקים שבאו בשביל הנוסטלגיה. בפועל, למרות שהוא הטוב בטרילוגיה הזו, הוא לא משהו בכלל.

הספר "דרקונים של מג שעון החול" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן (הוצאת אופוס, 2010) הוא השלישי בטרילוגיית ספרים נוספת בסדרת רומח הדרקון, וגם בו אנו פוגשים חלק מחבורת ההרפתקנים האהובה בהנהגת הסייר תניס חצי-אלף ויוצאים עמה להרפתקה נוספת. עלילת הספר מתרחשת מיד לאחר תום הספר השני בטרילוגיית "רשומות רומח הדרקון". עתה בכרך השני של הטרילוגיה, שמלווה את כרך ב' של "רשומות רומח הדרקון" מתואר חלק ממלחמת הרומח מנקודת מבטו של רייסטלין מאז'ר.

עבורי החלק הכי מעניין בספר היה החלק שבו שיחק רייסטלין משחק מסוכן בין כלל הכוחות הפועלים במלחמה: מלכת האופל טאקיזיס, מצביאה הקיסר אריאקס, שרת הדרקונים (ואחותו) קיטיארה, אלי הקסם, מועצת הקוסמים בראשות פר סליאן, אלי הטוב וכן פיסטנדנטילוס, המכשף המרושע שמבקש את נשמתו. במהלך המשחק המסוכן ששיחק צפה רייסטלין מרחוק בחבריו, גיבורי הרומח ובראשם הסייר תניס חצי־אלף, "מנהיג החבורה. פעם הוא היה רגוע ומיושב, אבל הוא התפרק לנגד עיניו של רייסטלין. האישה שהוא אהב נלקחה ממנו, והוא היה נואש להשיג אותה חזרה, גם אם המשמעות הייתה שהעולם יגיע לקצו" (עמוד 264). תניס הוביל את החבורה במסע לנארקה (שתואר גם בכרך ג' של "רשומות רומח הדרקון") במטרה לשחרר את אהובתו, לאורנה, מציפורניה של קיטיארה ששבתה אותה.

בשיאו של הספר נערך רייסטלין לסייע לתניס, שפל גם הוא בשבי להתנקש בחיי אריאקס. תניס נדרש להישבע אמונים למלכת האופל ולמציבאה וניגש לבמה עליה עמד אריאקס. "תניס עלה במדרגות, ידו אוחזת בידית החרב. רייסטלין זיהה את החרב. אלהנה צפריר העניקה אותה לתמיד בסילבנסטי. החרב הייתה רועץ־הדרקון, החרב התאומה לחרב שתמיד קיבל מהמלך המת קית׳־קנן בפקס תרקס. רייסטלין זכר שכלי הנשק היה קסום" (עמוד 303). רייסטלין האיץ בתניס לתקוף את אריאקס והטיל את הלחש שיבטל את המגן המכושף שהגן על קיסר צבאות מלכת האופל. "הקסם זרם דרך רייסטלין ובער החוצה, בוקע מקצות אצבעותיו, שורף את האוויר. הקסם פגע במגן הקשת ופוגג אותו. חרבו של תניס לא נתקלה במחסום. רועץ־הדרקון פילחה את חזה השריון השחור העשוי מקשקשי דרקונים, וקרעה את שריריו ועצמותיו, עמוק לתוך חזהו" (עמוד 305). אריאקס צנח מת ושרי הדרקונים החלו במלחמה בינם לבין עצמם במטרה לתפוס את כתר העוצמה שהחובש אותו שולט בצבאות האופל.

אולם גם אז ניצב ריסטלין מול מבחנו הקשה ביותר, המאבק עם האפלה השוכנת בנשמתו ועם פיסטנדנטילוס, המכשף שביקש להשתלט על גופו ונשמתו. הספר, כך נכתב בגבו, הביא את קורות מלחמת הרומח מנקודת המבט של רייסטלין והציג דמויות ישנות ומוכרות לצד דמויות חדשות, וחשף סודות שלא נחשפו קודם לכן. לכאורה, הספר כולל בתוכו את כל הדרוש בכדי שתהיה זו הרפתקה מהנה וכיפית, בוודאי לקוראים ותיקים שבאו בשביל הנוסטלגיה. בפועל, למרות שהוא הטוב בטרילוגיה הזו, הוא לא משהו בכלל.