ביקורת ספרותית על חיי ספר מאת אופיר טושה גפלה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 ביוני, 2023
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


למילים יש הרבה כוח ועוצמה. מילים פוגעות, מילים חותכות, מילים מרסקות, אבל גם משפרות, מתקנות, מנחמות.
על פי ספרו החדש של גפלה, 'חיי ספר', למילים יש כוח ועוצמה רבים, אבל בעיקר כשהן מודפסות על נייר.
זהו ספר על יכולתן של המילים הכתובות להשפיע על חיינו ועל המציאות שלנו, על תאוות הכתיבה והקריאה, על הרצון לברוח למציאות אחרת ולהתנתק מקשיי היום יום באמצעות הקריאה והכתיבה, על מערכות היחסים והקשרים הנרקמים להם בין סופר לקוראיו ובין ספר לקוראיו ובין הספר לסופר שכתב אותו.



הספר מתחיל בצורה קריפית למדי, כשספר הקרוי בשם 'ספר העולמות', פותח במונולוג (חלק מהספר כתוב מנקודת מבטו של ספר) ופונה אל הישות העליונה, הלוא היא אלוהים, כשהוא מבקש ממנה להעלים אותו מכיוון שהוא סבור שהוא מקולל.
ואכן, הספר מקולל: רבים לא מצליחים לפתוח אותו, הוא נטרק בפניהם בחוזקה. אלו שכן מצליחים לפתוח אותו ולקרוא בו, מאבדים את הקשר שלהם עם הסביבה, הופכים למעין צמח, ולאחר מכן הולכים לעולמם.
עיתונאי בשם אופיר איבד את אחותו בגלל אותו ספר מקולל. הוא שומע על עוד מקרים, של עוד קוראים שקראו אותו לפני שהפכו לצמח והלכו לעולמם, ומבין שיש משהו, דווקא בספר קריאה פשוט ותמים למראה, שיכול לרמז על סיבת מותם.
הוא פותח במסע חיפושים אחר תשובה אפשרית לתעלומה - במסגרת המסע הוא מגיע אל הקורקטום, אופצייה חינוכית, כמעין חלופה לכלא או מוסד שיקומי, עבור אנשים שפשעו, בו הם צריכים להיות סגורים במתחם סגור ולקרוא כמה שיותר ספרים, עד שיהיו כשירים לצאת לעולם שבחוץ.
אבל דווקא בסופו של דבר, התשובה היא זו שמגיעה אליו ולא הוא שמגיע אליה, ואותה תשובה מגלה לו את עולם הכתיבה, הקריאה וכוחן הרב של המילים הכתובות. ועל חיים אחרים שהיו יכולים להיות לנו בעזרת הכוח הזה.



ספר מהפנט, מיוחד ושונה. הכתיבה הגפלאית העל - אנושית והפיוטית, בשילוב עם עלילה המשלבת בטבעיות מציאות כה ישראלית עם בדיון שאפילו בחו"ל לא נוהגים לבדות. מומלץ בחום (אבל תקראו אותו בהרבה זהירות, הוא עלול להיות מקולל ולכשף אתכם בקסמיו!)
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
סקאוט - תודה. אכן כך.

חני - בבקשה, ותודה גם לך. מקווה שתאהבי גם אותו.

דינה - אכן כן. תודה לך על ההתלהבות מדבריי :)

דן סתיו - גם אני נתקלתי בו בחנות לראשונה. את 'עולם הסוף' קראתי מזמן, זה הספר הראשון שלו שקראתי, והיה לי קצת קשה לעכל את המוזרות של גפלה בהתחלה, הכל היה עמוס אבל בקטע טוב, לאט לאט התחלתי לאהוב אותו יותר והוא החליק לי יותר בקלות בגרון.

מוריה בצלאל - נראה לי שמעתי על ספר הזוהר, לא זוכר מה זה אומר. בכל אופן, 'ביום שהמוסיקה מתה', יחד עם 'עשתונות', הם המוצלחים ביותר של גפלה בעיניי. אבל הרבה פעמים זה עניין של טעם אישי או תקופת הקריאה שמשפיעה. למשל, את 'עולם הסוף' קראתי כשזה ספרו הראשון שאני קורא ויכול להיות שבגלל זה נתתי לו 4 כוכבים ושאם הייתי קורא אותו כיום אולי הייתי נותן לו 5, כפי שכתבתי לדן סתיו לקח לי זמן להתרגל אליו.
מוריה בצלאל (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
נשמע קצת כמו עיוות רעיון קריאת ספר הזוהר, שהפך מהמלצה לא לקרוא אם אינך עומד בתנאים מסוימים, לאיומי סרק על איבוד הדעת. רעיון חמוד.
יפה כתבת, זשל"ב. את האחד שלו שקראתי, "ביום שהמוזיקה מתה", חתמתי בשלושה כוכבים. כנראה שלא השאיר עלי רושם יוצא דופן. עם זאת, אולי באמת הגיע הזמן להזדמנות שניה.
דן סתיו (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
זה שאין... סקירה יפה. בדיוק היום נתקלתי בספר הזה בחנות הספרים. הוא נשמע מסקרן מאד. קראתי את עולם הסוף וגם הוא היה מעניין ויוצא דופן. אינני יודע האם מדובר בספרות טובה או לא - זאת אשאיר לאלה הרואים עצמם מומחים - אבל יש לגפלה נקודת מבט מעניינת.
dina (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
וואו, כל כך נכון. למילים יש עוצמה אדירה, ולשני הכיוונים. לטוב ולרע.
חני (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
נפלא, אוהבת את כתיבתו.
וכן, יש בסיפורים שלו תמיד
משהו קריפי. הוא די שונה בנוף...
תודה זשי.
סקאוט (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
כתבת יפה. מסכימה, מילים אכן משפיעות, לטוב ולרע.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ