ביקורת ספרותית על טלני; או הצד השני של המטבע - דרך חור המנעול #3 מאת אוסקר ויילד
ספר טוב

---

Teleny, or The Reverse of the Medal
פורסם בשנת 1893, ומספר משולש רומנטי- מהטרגיים ביותר שיש. "טלני או הצד השני של המטבע"- מספר את סיפור אהבתם של הגיבור המספר את הסיפור בגוף ראשון- קאמיל דה גרייה(המספר את כול הסיפור כמו שהתחיל הספר – בקונצרט, למישהו שישב לידו. צורת המספר כמו ב'סונטות קרויצר' של טולסטוי) ,אימו הנהנתנית ו רנה טלאני- אמן צעיר בן 24 (הונגרי), גבוה ונאה המוכן בחפץ לב לספק פנטזיות מיניות למציאות גרוטסקית של שוק בשר אחד גדול...
העלילה מתרחשת בסוף המאה ה-19, והועתקה מלונדון לפריס כדי לא לקומם את אנגליה הוויקטוריאנית- בה הומוסקסואליות הייתה מחוץ לחוק ומקובלת בצרפת מעבר לים.
הספר נראה כ'אסקימו לימון'/ אורגיה מתמשכת שנכתבה ע"י ויילד ונראה שבוימה ע"י המרקיז דה סאד...

No shame,no glory

כמו שזמרת אחת אמרה על הרפתקאותיה הארוטיות, נראה ש"טלאני או הצד השני של המטבע" הוא ריאקציה של ווילד על ספרו של מופסאן – "בל אמי":

"לא הייתי רוצה להיות אמן".
"הו! הם לא הגברים היחידים החבים את הצלחתם לפילגש, או לאישה. "קרא את 'בל אמי' ותראה שפעמים רבות אדם מצליח, ואפילו יותר מאישיות מפורסמת אחת, חבים את גדולתם ל...
"אישה?"
"בדיוק; זה זה תמיד חפש את האישה"
"אם כן זה עולם מגעיל"
"בהיותנו חייבים לחיות בו, אנחנו חייבים לקחת ממנו את הטוב ביותר שאנחנו יכולים, ולא לקבל את הדברים בטרגיות רבה כ"כ כפי שאתה עושה" (ע"מ 32, פרק 2).

'אימו של המספר' בפרק השני מתעכבת איתו על סיפורו של הנגן טלני שניגן פסנתרן מול כולם בקונצרט:
"הוא היה גבוה למדי ואיש צעיר רזה בן עשרים וארבע. לשערו הקצר ומתולתל" (ע"מ 8).
אימו של קאמיל מקירה לו את טלאני הנגן ההונגרי הנחשק...

"סלח לי שאני מפסיק אותך, אך האם לא היית מאוהב אף פעם לפני שפגשת את טלני?"
"מעולם לא".
"מוזר?"
"מדוע זה?".
"בגיל עשרים ושתיים?"
"ובכן,אתה מבין הוכשרתי לאהוב גברים ולא נשים,ובלי לדעת זאת, נאבקתי תמיד נגד הנטיות של טבעי".
(ע"מ 34,פרק 2).

קאמיל מספר לזה ששומעה את סיפורו בתא הקונצרט על איך בגיל 22 נסע עם אימו ברכבת כדי להכיר נערה מיוחסת. הוא היה צריך לשירותים ונתקל בזקנה שצרחה...
לאחר מכן הלך מושפל לפגוש את אותה נערה והיא והזקנה אימא קראו לו:
'אידיוט...טיפש...מפגר...בהמה...חיה!".

"זה היה השיעור הראשון שלי, ומאז היה לי שמץ של מושג באשר למה שגברים ונשים עושים כאשר הם אוהבים".(ע"מ 44,פרק 3).

קאמיל בהיותו בן 15מעבד את בתוליו באורגיה באחוזתו כאשר חבריו לספסל הלימודים הולכים מהלכה למעשה...

כשהייתי בגיל 16 אחותי התאומה (שאז כבר נשרה מהלימודים בתיכון 'רגיל') ארגנה 'נשף מאולתר' בוילה שהייתה לסבתא שלי בזמן שהיא הייתה בחו"ל. היה מיליון נערים שבאו, בטלוויזיה שמנו MTV
אלכוהול,גרס,תור לשירותים, מזמוזים ולילה לבן (שניגמר בכדי לגרש את כולם) בסרט 'רקוויאם לחלום'.
בפרק הרביעי מתואר משגל בין טלאני לצעירה נאה הנשואה לברון 'זקן' ועשיר. לאחר תשעה חודשים היא מולידה תינוק 'לא דומה לרוזן ולא לטלני'.
בפרק החמישי 'קטרינה'- משרתת דתיה בת 16 ובתולה מפלרטטת עם קאמיל. 'רוצה,לא רוצה', בסוף היא נכנעת לתשוקתה, מאבדת את בתוליה ופוגעת בעצמה...

"לפני חודשיים, אם אני זוכרת נכון',אמרה היא, 'כמעט שלא היה עוד פסנתרן כמותו; וכעת, מכיוון שהעיתונות יצאה נגדו,אין הוא ראוי אפילו לקידה".(ע"מ 98-פרק 6).
אימו של קאמיל והוא עצמו הולכים להופעה שלו (אחרי שנטשו אותו כולם).
כאשר 'הבן של' (הגנרל) בריאנקורט מזמין את קאמיל לביתו מיד תופס אותו טלני:

"עזוב אותי! עזוב אותי לנפשי! מדוע לא נתת לי למות? עולם זה מלא שנאה אליי,מדוע עליי להמשיך לשאת בכבדות החיים שאני מתעב?"
"מדוע? למעני". (ע"מ 111 ,פרק 6).

"קרעתי את הבגדים מעל גופו,כך שחיש מהר היה הוא עירום כמוני. איזה תענוג היה זה לחוש את עורו כנגד עורי מכף רגל ועד ראש!". (ע"מ 119,פרק 6).

סוף-סוף קאמיל שוכב עם טלאני הנחשק בביתו של טלני. הם מעשנים חשיש,אוכלים פירות, רוחצים יחדיו ולא מפסיקים להזדיין...

ויילד מכניס בדמות המספר קאמיל את דעתו על הסדר החברתי המתירני:

"כפי שלמדתי מאוחר יותר בחיים, בכל עיר גדולה ישנם המקומות שמבקרים בהם-הכיכר שלה, הגן שלה, לבילוי כזה. והמשטרה?
ובכן, היא מעלימה עין מכך, עד שמתרחש פשע הזועק לשמיים; כי אין זה בטוח לסתום את לועות הרי הגעש.
בהיות בתי בושת של זונות-גברים לא מותרים, מקומות מפגש כאלה חייבים להיות נסבלים,
או שהכול סדום ועמורה מודרניים".
(ע"מ 105,פרק 6).

"אבל לא אמרת לי עדיין מי כתב את אותן מילים איומות"
"מי? מה, בנו של הגנרל, כמובן'.
"מה!בריאנקורט?".
(ע"מ 143,פרק 7).
סחיטה מינית יוצאת לפועל-
בריאאנקורט החרמן מכריח את רנה וטלני להשתתף באורגיה לילית באחוזתו עם מאהבו הערבי-הספאהי...
בתמורה בריאנקורט לא יחשוף בפרסיה את הרומן בין קאמיל לטלני.

אוסקר ויילד מחלק את ה'תשוקה' לשתיים:
1. "תאוות הבשרים המשתלהבת של החושים-"סיפוק האהבה ושעשועה(כמו הורינו הראשונים אדם וחווה).
2. "תאוות הבשרים של הנפש"- השני ניצת בראש- 'זימת הזקנה'- "גם אם דם צורב מופיע במקום הנוזל משיב הנפש דמוי השמנת, אין הוא מביא איתו דבר זולתגירוי מכאיב".
(ע"מ 178-77,פרק אחרון).

בסוף הרומן "טלני או הצד השני של המטבע" מגלה קאמיל בביתו של טלני אהבה אחרת שממנת את חובותיו הרבים וסוף טראגי לפסטיבל הזימה שארגן אוסקר ווילד.

"טלאני או הצד השני של המטבע" נכתב בעקבות הרומן- "חטאי ערי הכיכר" מ1881 ע"י ג'יימס קמפבל והצייר שמעון סלומון, שתיאר לראשונה רומן ארוטי הומוסקסואלי.

הספר המעולה שכתב אוסקר ויילד מזכיר שלא צריך לצאת בפרסייה ולהפגין אהבה בחוצות העיר, אפשר פשוט לעשות אותה...
מומלץ לחובבי אוסקר ויילד ורומנים ארוטיים.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על טלני; או הצד השני של המטבע - דרך חור המנעול #3