הספר הזה הוא ספר המשך לספר סימנים בעץ. בספר סימנים בעץ, הכירו הקוראים את סיפורם של סול ובן ובספר הזה הקוראים מכירים לעומק את סיפורם של אנדריי (החבר הטוב ביותר של בן) ושל קוקה (הבת דודה של סול והחברה הכי טובה שלה).
אנדריי וקוקה הם זוג מצחיק, הם כל הזמן מחפשים איך להקניט ולמתוח זה את זו וזו את זה, אבל זה לא אומר שאין בספר עומק ורצינות. הרצינות באה לידי ביטוי בכך שהקוראים פוגשים את אנדריי וקוקה שניה לפני לידת בתם הבכורה. פתאום חוזר ונוחת על כתפיו של אנדריי כובד משקלה של האחריות - אותה תחושה לא נעימה, שחש עוד בהיותו נער.
כבר בהתחלה יש בין קוקה לאנדריי חיכוך: קוקה רוצה להתחתן לפני שהבת תגיח לאוויר העולם ואילו אנדריי טוען שלא יתחתן לעולם. אחת השאלות המרכזיות בספר שבאה על פתרונה עם התקדמות העלילה היא מה גורם לאנדריי להירתע כל כך ממוסד הנישואים?
כפי שאני רואה את זה הספר הוא מסע התבגרות גם של קוקה וגם של אנדריי.
במיוחד מצד אנדריי - מסע ההתבגרות הזה קשה, משום שבדרך עליו להתגבר על חוויות קשות מעברו שחוזרות לרדוף אותו. אך תסמכו על "הרוסי המשוגע של קוקה" שיימצא את הדרך לעשות את זה.
"לא הפסקתי לבכות כשהרס לי את צ'יבורשקה (בובת פרווה מתוקה), אבל אמא אמרה שהתפר רק עזר לה להיות חזקה יותר".
המשפט משקף את התהליך הכואב אך המרגש שעובר על אנדריי במהלך הספר וקוקה נמצאת שם בשבילו כדי לאהוב, לתמוך וגם כדי להוציא אותו מדעתו לא פעם, אבל אז מגיעות הנקמות של אנדריי, שמוציאות אותה מדעתה לא פחות. מומלץ בחום :).














