ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 באפריל, 2023
ע"י אורי החמודה
ע"י אורי החמודה
נתקלתי בספר הזה כאשר קראתי באתר עברית, איזה ציטוט נורא מיוחד שלו וכמובן הידיעה על מותו מאוד השפיעה על עולם התרבות הישראלי, וגם על האזרחים אני בינהם. האמת שגדלתי על השירים על גפן מאז ערוץ הילדים בשנת 1999, היה מן סרט המבוסס על שיריו כיכבו שם כוכבי ערוץ הילדים, ודניאל מגון( היה שם ילדון בן 10)
ואחד מהציטוטים האלה היו:''אני הילד הכותב בתת מודע הילדותי שלי. מבלי שידעתי את זה ולמרות שאני לא גיבור כמו אודיסאוס,חייתי בידיעה שאני רוצה וצריך לספר את הסיפור שלי בארץ הזאת ובזמן הזה לא הייתי מספר את הסיפור הזה אם זה לא היה הסיפור שלי''יונתן גפן,הילד הכותב.
היה משהו נורא מיוחד בספר שקראתי בו השבת, הוא לא ספר עלילתי, המספר סיפור על אנשים. זה ספר המספר סיפור על איש אחד, אוטוביוגרפי. יונתן גפן חשב שהוא כתב ספר על עצמו, אבל אני אגיד משהו מפתיע עוד יותר, גפן כתב גם עלינו הכותבים, או האנשים שמתיימרים לכתוב, על אלה שקוראים, על אלה ששונים, בצורה הכי אמיתית שיש, לא התייפיפות , הוא היה אמיתי. זה היה הגדלות של גפן, האמת למרות שאתה ממש לא רוצה לשמוע אותה.
היו רגעים שראיתי במילים שלו את עצמי, התמודדות עם אהבת הכתיבה לעומת ההורים הלא תומכים, אבא שלו שחשב שיש בזה איזה משהו של בנות, החוויות עם בני כיתתו, למרות שטענו שהוא היה ילד מקובל, הוא הרגיש תמיד דחוי תמיד שונה, ואני לא חושבת שהוא היה שונה, זה היה הדימוי העצמי שלו, אולי בתור בן אדם שחושב. הוא הפתיע אותי בחוכמתו הרבה, והידיעה התרבותית שלו, הוא גם לא דיבר הרבה כל-כך על דעותיו הפוליטיות, היה פה ושם, אבל שוב האותנטיות בכל עמוד. היו כמה פרקים שאהבתי, הידיעה שהכתיבה היא כלי נשק בעיניו, והידיעה שכתיבה זה מקום מפלט,ומרפא. לא היה שם איזכור על החוויות ילדות הקשות, עם האימא החולה והאחות, היה הרבה על כתיבה, ורק על כתיבה. על השפעותיו מכתיבה, ואיך זה עזר לו להתמודד עם החיים. הספרים, והאמת בכל דבר, הטיולים שנסע, הרגשתי שאני איתו למרות שהוא לא איתי, בטיול הזה שנסע לורונה, בטיול שנסע לצרפת או לאמריקה. הוא לא איתך, אבל הוא שם במילים.ושוב זה הגדלות של גפן.
יונתן גפן אומנם נפטר, אבל למרות הכול הוא עדיין שם במילים שכתב,חבל שזה קרה רק במותו התעניינות בתרבותו, ובמורשת שלו, חבל שלא קודם.
תודה לך גפן על הספר הנפלא, ועל הידיעה שנולדה עתה, כמו ששיר נולד שתינוק מתחיל ללכת. תודה לך שהבנת אותי הילדה הכותבת
שלך אורי החמודה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת