ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 באפריל, 2023
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
קראתי אותו עד הסוף. אני מציינת את זה כי פעמים אחדות חשבתי לנטוש, אבל החלטתי לתת לו עוד הזדמנות. לקראת הסוף הוא הופך מעט יותר מעניין, אם כי גריר עושה מה שעושים רבים הכותבים סאגה – הם מעבירים תקופה מסויימת בנינוחות ולקראת הסוף הם כותבים בחיפזון עוד שלוש תקופות, והקורא מגיע קצר נשימה לסוף.
נזכרתי, כשהייתי כבר באמצע הספר, שקראתי את ספרו "לס" שזכה בפוליצר, נבחר על ידי הניו יורק טיימס, נבחר על ידי הוושינגטון פוסט... וממני הוא "זכה" ל-2 כוכבים ונכלל ברשימה הלא מחמיאה של "לא שווים ביקורת".
גריר כותב פה אישה צעירה, כושית שנולדה בקנטאקי וחיה בלוס אנג'לס, בתחילת שנות החמישים של המאה שעברה. גריר מתאר מנקודת מבטה את המלחמות שהיו, שיש בהווה ושיהיו בעתיד. הוא משבץ בסיפורו אירועים משמעותיים מאותה תקופה: הוצאתם להורג של בני הזוג רוזנברג, מגיפת הפוליו, הפחד מפני "הסובייטים", הפרדה גזעית והתייחסות גזענית, התייחסות להומואים, מלחמת קוריאה ומדיניות הגיוס של ארצות הברית.
מה הכשל? או. גריר הוא גבר לבן, ג'ינג'י כחול עינים, יליד 1970. הוא כנראה הומו וזה, אולי, החלק האותנטי היחיד בסיפורו. לכתוב על אישה צעירה, כושית, באמריקה של שנות החמישים, זה להיכנס למלכודת שמעט מאד סופרים יכולים לצאת ממנה וגריר אינו אחד מהם. "האישה" של גריר אינה אמינה בכלל. יכולתו להיכנס "מתחת לעור" השחור ממש לא משכנעת. האמהוּת שהוא מתאר אינה משכנעת. האהבה של האשה לבעלה המסתורי אינה משכנעת. תיאור התקופה אינו מעיר שום הרגשה של "שמעתי על זה" כולל תיאור האירועים שזכו לספרים אחרים. בקיצור – גריר כותב פה סיפור מוזר, לא יכול להיות גם אם קרה במציאות, שאינו מאפשר הזדהות כי הוא כה מנוכר לקורא(ת).
קניתי את הספר הקצר יחסית הזה (214 עמודים) סתם, בלי לדעת או לזכור דבר על הסופר. הוא כתוב יפה, עם ניסיון, שלרוב עבר לי מעל הראש, להיות "פיוטי" וקירבה מסוכנת לשיעמום בגלל חוסר הֵקְשֵרים. מן הסתם אם הייתי זוכרת את "לס" התמוה לא הייתי קונה אותו. אבל, למרות הכשל הטבוע בשיטה האקראית שלי בקניית ספרים ובקריאתם, לא נראה לי שאשנה אותה ולא רק בגלל עצלות.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה רבה, קרן
את צודקת. לאחרונה פורחים "רומנים היסטוריים" עם רקע של "שואה". מעבר לענייןשהשואה הופכת לסוג של תבלין בסיפור היסטורי בדיוני, לרוב יש טעויות היסטוריות בסיסיות בסיפור. בספר הזה (שאינו קשור לשואה, תודה לאל) הכתיבה טובה, אבל אינה קשורה כלל לסיפור. ותיאור הרקע התקופתי ממש חוטא למציאות, לדעתי. |
|
|
קרן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
כנראה שכל כתבן שחצן מספיק, חושב שהוא יכול לכתוב רומן היסטורי
זאת הסיבה שאני משתדלת להימנע מלקרוא רומנים היסטוריים שיצאו בשנים האחרונות. יש כל-כך הרבה סופרים שכותבים רע מאוד על תקופתם שלהם - אז עוד לכתוב על תקופה היסטורית אחרת?! אני לא חושבת שיש סוגה שמבליטה בצורה מוצלחת יותר כתיבה גרועה. זה נראה לי כמו להוסיף חטא על פשע ולהכביר יומרות. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
טוב תעשה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אכן ראובן. מלים וביטויים מקבלים משמעות נוספת עם השימוש בהם. כך חיה השפה.
עדיין אין לדעתי להשוות. אני חושבת שעד שנות התשעים של המאה הקודמת, לא ראינו בארץ אדם שחור (חוץ מהקבוצה של העבריים בדימונה, שלא הסתובבו בינינו) אין להשוות את זה עם אמריקה, בה העבדות, הזלזול בחייהם ובכבודם של השחורים הביאו למלים מבזות שהם משתמשים בהן שם. פה המילה "כושי" לא היתה כינוי גנאי ועדיף שכולנו לא ניכנע למשטרת המלים תוצרת ארה"ב. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה על הביקורת, יעל.
אסתפק בה כנראה.
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מסכים יעל שבמקור הוא לא כינוי גנאי אבל תקראי למישהו בארה"ב nigger....
שבעצם בא מהמילה nigro שהמקור שלה בכלל איטלקי. או black לא african-american בעברית 'כושי' הפך לסוג של עלבון. (לשחורים בארה"ב כמובן שמותר לקרוא זה לזה Nigger) |
|
|
בת-יה
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ביקורת מעניינת, ולא קראתי את הספר, כך שאני בנחיתות כאן, אבל לפעמים אני שואלת את עצמי
עד כמה אנחנו באמת מכירים תרבות שונה. ולמה? יצא לי בשנים האחרונות לספר על שנות ה - 50 וה- 60 בארץ. ואנשים פשוט לא האמינו לי. התגובות לרוב היו: לא יכול להיות. יש לך הוכחה? אז למה זה לא כתוב בשום מקום? אז אין לי הוכחות כי זה ידע אישי. למה זה לא כתוב - כנראה שהיסטוריונים אוהבים לסנן את מה שהם כותבים, וכך הלאה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
1) כושי בעברית אינו כינוי גנאי. הוא מציין את יליד ארץ כוש. אנחנו אמנם מנסים לחקות את אמריקה בכל (לא שאני חושבת שאתה מנסה...) אבל למרות הכל - כושי אינו כינוי גנאי. 2) הביטוי מופיע בספר (המתורגם לעברית. אינני יודעת באיזו מילה השתמש גריר) ברוב הפעמים בהם עניין המוצא מדובר. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה רבה, דן
כמעט כל הסופרים שקראתי לא הצליחו להסתדר עם הצרימה שעורר ניסיונם לכתוב דמות מהמגדר האחר. הבודדים שהצליחו הם היוצא מהכלל הממחיש את הכלל. האישה שהוא כותב בספר הזה יכולה להיות אישה מהמאדים ולא שיכנעה אותי כלל. הגבר שהוא המושא של הסיפור - בכלל לא קיבל איפיון פרט ליופיו. שנות החמישים שהוא מתאר, למרות איזכורי המאורעות שקרו לא היו מוכרים לי כלל. הסיפור כולו מוזר ובלתי ניתן להזדהות משום צד שהוא. אבל אשמח אם תקרא גם אם תחלוק עלי. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה רבה, זאבי.
אכן. כתיבתו היפה של הסופר היא עקרה, לדעתי. היא עומדת בפני עצמה ואינה מגוייסת למען סיפורו (במיוחד מדובר בספר הזה וב"לס") |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה רבה, מורי.
בבקשה. |
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
ראובן
זו אכן סוגיה מעניינת. "כושי" בפסוק המפורסם מירמיה המופיע בתנ''ך מתורגם לאנגלית כ-Ethyopian או Kushite. פירוש המילה השניה הוא השתייכות לקבוצה האתנית-לשונית של קרן אפריקה... הואיל והחלק הארי של העבדים שהגיעו לאמריקה הגיעו ממערב ומרכז אפריקה, לא נראה שהביטוי המתורגם ל-Kushite תופס לגביהם....
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
היום להשתמש ב'כושי' בארה"ב זו תביעה אפשרית...
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
YAELHAR
סקירה שהיא חווית קריאה מהנה ומעניינת בפני עצמה. למרות הציון הבינוני והביקורת המנומקת באופן נפלא לגבי איכותו, הוא מעורר אצלי עניין לקרוא את הספר רק בכדי להבין כיצד "זכה" בה... אני תוהה אודות סיבת הכשל שאת מזכירה. היותו של הסופר משהו אחר לגמרי מגיבורת הסיפור שבעיניך זה "להכנס למלכודת שמעט סופרים יכולים לצאת ממנה". אני קורא על כך לא מעט בסקירות בעיקר בעניין המגדרי סופר גבר שלא מצליח לבנות דמות אמינה של אשה וכו'. האם הסיפור היה משכנע יותר אילו כתב על הומו יליד שנות ה-70' ודרכו מספר את הסיפור? או שאולי זה מה שהסופר מסוגל? אחרי הכל את כותבת שמדובר ב"סיפור מוזר, לא יכול להיות גם אם קרה במציאות", למרות התשבוחות מקיר אל קיר שקיבל (אלה מהמוזכרים על הכריכה הם גברים אמריקנים לבנים בני דורו...).
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
גם אני כמו מורי מודה לך על האזהרה
גם אני, כמוך, לא סבלתי את "לס", לפחות לא את מחציתו הראשונה, ולא הבנתי על מה כל ה"באז" מהספר הזה. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-5 חודשים)
תודה על האזהרה.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
