ביקורת ספרותית על דברים שרציתי לומר - אקדמית לנקסטר #1 מאת מוניקה מרפי
ספר בסדר

---

*ביקורת למבוגרים בלבד*
טוב, זה ספר שכולו סמאט.
בעיניי הוא הרבה יותר רומן אירוטי מרומן רומנטי, אבל זה פשוט כי הוא בערך 80% סצנות מיניות.
אזהרה: הביקורת הבאה הולכת להכיל תוכן מיני ושפה בוטה.

קודם כל הנה קטע מהתקציר:
"נתתי לו להשתלט על כולי עד שנשארתי שבורה וכואבת.
ואז הוא ברח באמצע הלילה ולקח איתו את היומן שלי.
עכשיו הוא יודע את כל סודותיי. את האמת שלי. הוא מבטיח להשתמש במילים שלי נגדי, ואני אתמוטט אם סודי האפל ביותר יצא החוצה.
זה הרגע שבו אני עושה עסקה עם השטן.
ונותנת לוויט לנקסטר להרוס אותי מאחורי דלתות סגורות."

אז הנושא המרכזי של הספר הזה הוא בריונות, ומה שאתם קוראים כאן בתקציר ולא נכתב במפורש, זה שיש כאן סחיטה מינית.
וויט מאיים על סאמר שאם היא לא תהיה זמינה אליו מינית מתי שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה - הוא יכין עותקים של היומן שלה ויפיץ אותם בכל בית הספר.

כבר ידעתי מראש שזה מה שקורה בספר, ולא היה לי עניין לקרוא אותו, אבל לאחרונה יצא הספר השני בסדרה של אקדמית לנקסטר "מיליון נשיקות" שאליו כן יש לי חשק משום מה.
שמעתי שאפשר לקרוא אותו בלי לקרוא את "דברים שרציתי לומר", ושהוא יותר טוב ממנו, אז לא הייתי מעוניינת גם לא כדי לקרוא את השני.
אבל אז נכנסתי למחסום קריאה, ורציתי רומן אירוטי מושחת ואפל שיהיה לי קל לקרוא ולסיים.

בהתחלה שקלתי את "גנב הנשיקה" של ליהי שן (או איך שלא כותבים את השם שלה), זאת שכתבה את "מרושע".
אבל כשקראתי את הפרק הראשון בעברית ירד לי ממנו ממש.
לא התחברתי לכתיבה שלו.

בכל אופן, אז בוא נדבר על הספר הזה.
אז הייתי במחסום קריאה, חשבתי לקרוא את "גנב הנשיקה" אבל לא תודה, ובגלל שכבר הייתי מקובעת על למצוא ספר דיגיטלי שאני אוכל לקרוא מיד, כי אני בפיגור מבחינת יעדי הקריאה שלי, ניסיתי את הפרק הראשון של הספר הזה באתר עברית, התלהבתי ממנו ממש ואז פשוט קניתי אותו דיגיטלית.

הפרולוג היה מדהים.
אפילו לא הגעתי לפרק הראשון, פשוט קניתי אותו ישר אחרי הפרולוג.
זה היתרון בקריאה דיגיטלית, זה נותן סיפוק מיידי, אתה רואה ספר שמלהיב אותך, קונה ופשוט מתחיל לקרוא אותו מיד.

בפרולוג אנחנו נחשפים לנערה בת 14, שפוגשת נער שנראה כבן גילה, היחיד שבגילה במסיבה של אנשים עשירים ומבוגרים.
הנערה לבושה בשמלת סטרפלס שחורה ופרובוקטיבית, והנער מבחין בה כשהיא גונבת לגימות שמפניה מכוסות נטושות.
הנער מציע לקנות לה כוס משלה, היא אומרת לו כן, הוא מוביל אותה על הבר, מחליק אל הברמן שטר של 50 דולר, מגיש לה כוס שמפניה ונער פחית בירה.
הנער מוביל את הנערה אל אחד החדרים, ופתאום הוא אומר לה:

"אבא שלי באחד מהחדרים האלה, מזיין את אימא שלך," הוא אמר כלאחר יד, בדיוק כשלגמתי מהכוס שלי.
כמעט ירקתי את הנוזל על כל הפנים שלו. פערתי את פי ומצמצתי. "מה אמרת עכשיו?"
ההבעה שלו לא השתנתה אפילו קצת. "שמעת אותי."
"אימא שלי נשואה."
"גם אבא שלי. כאילו זה משנה," הוא משך בכתפיו ואז שלף את פחית הבירה מהכיס שלו. הוא פתח אותה וליקק את הקצף לפני שלגם לגימה ענקית.

-

המפגש שלהם משם רק הולך ומתחמם, הנער קורא לה זונה כמו אמא שלה, הנערה מגינה על אמא שלה ואומרת שאין מצב שהיא תזדיין עם אבא שלו, היא ממש אומרת את זה ככה: "היא לא הייתה מזדיינת עם אבא שלך."

זה פשוט היה תענוג עבורי.
זה היה כיף לקרוא מנקודת מבט של סאמר כשהיא הייתה בת 14 ולהיחשף לוויט שהיה באותו הגיל.
יש משהו בתוכן הזה, בילדים בני ארבע עשרה שיודעים על יחסי מין אבל לא מבינים בזה, שפשוט כל כך ראלי.
יש משהו בצורך לחקור את המיניות בגיל צעיר ולדעת מה אתה אוהב ומה נעים פשוט קסם לי, וזה השתלב לי עם הקטע הזה של היחשפות לפורנו בגיל צעיר, שגרם לי לחשוב על בני נוער שעושים דברים שהם רואים בפורנו וקוראים עליהם בספרים, ואם זה בריא להם לדעת או שזה משפיע עליהם ופוגם בחוויה שלהם.
אין לי באמת דרך לדעת, אבל זה היה מעניין, הפרולוג ממש גרם לי לחשוב על זה.

כשוויט מצמיד אותה לקיר והיא יכולה להרגיש שעומד לו, הוא אומר לה: "יש לך שפתיים של מוצצת", אנחנו בנקודת המבט שלה בשלב הזה אז אנחנו יודעים שמה שהיא חושבת זה: "אני כמעט זרחתי לשמע המחמאה, לפני שאמרתי לעצמי שאני חולה ומטורפת, והוא התכוון לזה כעלבון."
ואז וויט ממשיך לפתוח את הפה ואנחנו מגלים שהוא לגמרי דפוק בראש יחסית לנער בן 14:

"עשית את זה פעם?"
הנדתי בראשי בזעם.
"תני לי להיות הראשון שלך."
"לא," דחפתי את כתפיו, אבל הוא לא זז.
"בחייך, אימא שלך היא הזונה של אבא שלי. את יכולה להיות שלי." הוא החווה בראשו לעבר הדלתות הסגורות במסדרון החשוך. "כמו שאמרתי, הם באחד החדרים האלה עכשיו. אני בטוח שאימא שלך יורדת על הברכיים בשבילו," הוא גיחך. "אני בטוח שהיא בולעת כל טיפה מהזרע של אבא שלי. את יכולה לעשות אותו דבר בשבילי."
"לך תזדיין." המילים שלו הכעיסו אותי אבל גם גירו אותי קצת. אף פעם לא חשבתי על זרע ועל להכניס זין לפה שלי כשדיברתי עם נער. אף אחד מעולם לא דיבר אליי ככה.
אף אחד.
הוא צחק. "לא, לכי את להזדיין. המשפחה שלך דפוקה."
"אני חושבת שהמשפחה שלך דפוקה," אמרתי לו ודחפתי את האגן כנגד שלו כדי להרחיק אותו ממני.
זה לא עזר בכלל. רק הזכיר לי שהוא קשה. ולא יכולתי להתעלם מהעובדה שהוא קשה בגללי.

-

זה מצחיק לקרוא את זה עכשיו.
אני פשוט צוחקת וחושבת לעצמי: "אוי ילדים קטנים וחמודים, שתי המשפחות שלכם דפוקות, אין צורך לריב."

הפרולוג פשוט כתוב כל כך טוב, מסקרן, ונורא רציתי לדעת לאן הספר הזה ילך עם זה, כי המפגש הראשון שלהם היה מטורף.
הדמות באמת הרגישה לי כמו נערה בת ארבע עשרה, וזה גרם לי לחשוב על עצמי כשאני הייתי בת ארבע עשרה, כמה שלא ידעתי שום דבר שלא כמו וויט וסאמר.

"הוא הושיט את ידו אל שולי החצאית שלי, אצבעותיו גיששו מתחתיה כדי לגעת בפנים הירך שלי, ואני נשכתי את השפה התחתונה. "את רטובה?"
"על מה אתה מדבר?" ידעתי, אבל הוא היה צעיר כל כך. כמוני. ידענו על סקס. הייתה לנו גישה לפורנו באינטרנט, אבל עדיין.
הוא דיבר אליי כמו מבוגר. הבנים שהכרתי אפילו לא היו מעיזים לגעת בשדיים שלי, והנער הזה שלח יד ישירות לנקודה שבין רגליי.
"כאילו את לא יודעת," הוא נשמע נגעל, ואני עמדתי לומר משהו, למחות. להיעלב.
אבל הוא נישק אותי שוב וגרם לי לשכוח. הפעם הנשיקה הייתה טובה יותר.

-

בשנה האחרונה בכנסים הרומנטיים, מגיעות יותר נערות צעירות מאשר נשים מבוגרות.
כלומר, הנוער שלנו קורא את הספרים האלה.
ואני חושבת שיש בספר הזה ספציפית, משהו מאוד התחלתי, כי בספר הזה הם שוכבים המון, ומנסים המון דברים זה עם זה.
הדמויות שכאן לוקחות את הפנטזיות שלהם רחוק, יש משהו שמאוד מזכיר פורנו, אבל זה עדיין לא גרפי, ואני חושבת שזה הופך את הספר הזה לספר שטוב לקוראים מתחילים וצעירים, שרוצים לקרוא ספר בדיוק לשם הדברים האלה.

אז וויט סוחט את סאמר לשכב איתו, וזה כמובן נשמע נוראי, אבל כשקוראים את הספר הזה ומבינים איך בדיוק זה קורה, ואז זה פחות נוראי.
אני חושבת שזה הרגע לציין שהם בני ארבע עשרה רק בפרולוג, ושהסיפור מתחיל שלוש שנים אחר כך, כשהם נפגשים שוב בגיל שבע עשרה.

אחד הנושאים כאן הוא בריונות.
וויט שונא את סאמר, כי אמא שלה ניהלה במשך שנים רומן עם אבא שלו, והוא קורא לה זונה ומדבר אליה מלוכלך.
הוא מסית את כולם נגדה, ואז אומר שהוא יפסיק את הבריונות אם היא תיתן לו לגמור לה על הציצי.
היא מסרבת כמובן, אבל היא דפוקה, ההצעה שלו מפתה אותה.
יודעים מה, בעיניי הסצנה הזאת מצחיקה, כשהיא אומרת לו לא והוא מתמקח על זה.
אם זה לא משעשע או מצחיק אתכם, אולי הספר הזה לא בשבילכם.
קשה לי להסביר את זה, אבל משהו באיך שהם יושבים בשורה האחרונה בכיתה בזמן שוויט מציע לה עסקאות כאלה… זה פשוט מצחיק ומלחיץ:

"תמצצי את הזין שלי ותיתני לי לגמור על הציצים שלך במשך שבוע ברציפות ואני אוריד את כולם מהגב שלך."
אלוהים, הוא חזיר. הוא רוצה לגמור על הציצים שלי?
עולה בדמיוני תמונה, לא רצונית לחלוטין.

[כאן יש בערך פסקה שלמה שבה סאמר מדמיינת הרבה דברים. עד שוויט מוציא אותה מהמחשבות שלה.]

"תני לי לגמור על הפנים שלך ואני אדאג לסדר הכול אחרי חמישה מפגשים," הוא מציע.
למשך שנייה אני מתפתה, אבל אני מייד מדחיקה את התמונה הלוהטת מהמחשבות שלי. מה לעזאזל לא בסדר איתי? "לא."
"שלושה ימים. ואני יכול לגמור על הציצים שלך," הוא מתמקח.
אני בוהה בו, לא מצליחה למצוא את הקול שלי.
"אני אתפשר על יומיים ואת תיתני לי עכשיו לממש אותך בכיתה." החיוך שלו רחב כל כך, אני נשבעת שהשיניים הלבנות שלו מסנוורות אותי אפילו בחושך.
"בשום אופן לא." אני משתדלת לא להתפתל בכיסא לנוכח המחשבה על אצבעותיו מתחת לחצאית שלי.
מתחת לתחתונים שלי. בין רגליי, מלטף את איברי הרטוב והמשתוקק -
"את חושבת על זה," הקול שלו קוטע את מחשבותיי.
"לא, אני ממש לא."
אנחנו בוהים זה בזה, המבט שלי יורד אל צווארו.
אני רואה את נקודת הדופק שלו פועמת במהירות, ובאופן מוזר אני בטוחה שאני משפיעה עליו באותה מידה שהוא משפיע עליי.
"זה הסוף שלך," הוא אומר לבסוף, הטון שלו מזלזל. "אני אסית את כולם נגדך."
"כבר עשית את זה, לא?"

-

אז זה מה שנקרא, "אירוטיקה אפלה".
לא כולם מתחברים לזה, אני אישית, חושבת שזה קורע מצחוק.

ההתחלה שלו חזקה, הבריונות של וויט הפכה את העניין ליותר מותח, ובסופו של דבר ידעתי שהוא יגנוב לה את היומן ויסחט אותה בצורה הזאת.
אז לא הייתי מופתעת מדי, ידעתי לאן אני נכנסת, ולא סבלתי מזה.
אבל באיזשהו שלב לקראת האמצע כבר רציתי שדברים יתפתחו מעבר לסמאט ביניהם.

כמו שכבר אמרתי, אחד הנושאים כאן הוא בריונות, יש כאן הרבה סצנות סקס, יותר מעשר.
החצי הראשון היה טוב יותר, כי שם התחלנו להכיר את הדמויות, ונחשפנו לדינמיקה שלהם, והייתי בטוחה שבאיזשהו שלב זה כבר יהיה פחות ממוקד בזה שוויט סוחט את סאמר מינית, ויהפוך להיות יותר עלילתי.
אבל מסתבר שזאת העלילה. הם פשוט שוכבים כל הזמן. זה לגמרי ספר לאנשים שרוצים בעיקר את האירוטיקה.

ולי בוודאי שאין לי בעיה עם זה בכלל, אבל הספר הזה הוא פאקינג 544 עמודים, ואני לא חושבת שזה הכרחי.
לא מפריע לי שהספר הזה הוא ברובו סמאט ושאין עוד אלמנטים שנהניתי מהם, פשוט מפריע לו שזה באמת כל כך הרבה ברמה שזה מעמיס קצת.
בעיניי היה אפשר לקצר, כי הגעתי למצב שהסקס כבר משעמם אותי, נטו בגלל שאני כבר רוצה להגיע לסוף הסיפור.
אבל זה לא קל לדלג, כי זה לא שיש פה ושם בין הפרקים סצנות מיניות, זה נמצא כמעט בכל פרק.

הדבר השני שהפריע לי, זה שאין לסאמר ממש תכונות טובות וחביבות מלבד זה שהיא מושכת ושאין לה בעיה להיות פרובוקטיבית.
אני לא רוצה לעשות ספוילרים לסמאט, כי הרי שהוא עיקר הספר, אז אני פשוט אסכם את זה ככה, הסמאט מלוכלך.
לא תשמעו כאן את וויט קורא לסאמר נסיכה יפהפיה, אלא "זונה קטנה ומלוכלכת".
זה גם רומן רומנטי, אבל האהבה כאן מבוססת בעיקר על היחסים המיניים ביניהם, ואני מבינה את זה, אהבה אירוטית היא לא שיטחית.
יחסי מין זה כמו איחוד של נשמות, זה משפיע על הנפש והאנרגיה, וכשזה טוב ואינטימי אני מניחה שזה כן נחשב רומנטי, גם אם אנחנו לא רואים אותם מתקשרים ומתחברים על בסיס משהו אחר מלבד זה.

לאורך רוב הספר החוויה שלי איתו הייתה חוויה של 4 כוכבים, אבל לקראת הסוף כשהבנתי שאין לי חיבור עמוק לדמויות ושאין בספר הזה הרבה דברים שאני אזכור אחרי זה, ידעתי שאני אתן לו 3 כוכבים.
ואז בחלק האחרון שלו החוויה שלי כבר הפכה לחוויה של 3 כוכבים, ואני חושבת שהיה חסר לי בסוף איזושהי זריקת אדרנלין, שאני בדרך כלל מתעלת אותה לכתיבת ביקורת.

כאן לא היה לי את זה, ובגלל זה יצא שכבר ישבתי על הביקורת הזאת יותר משלוש שעות.
ההתלהבות שלי מהספר הזה לא הלכה והתגברה ככל שחשבתי עליו, ועיקר ההנאה שלי הייתה מההתחלה שלהם מיריבים לאוהבים ולכן זה גם מה שהתמקדתי בו בביקורות.

אני לא הכי טובה בלהזהיר מטריגרים, אבל כן חשוב לי לציין שיש כאן תכנים של אונס והתעללות, ואת השאר אני מניחה שאולי כבר אפשר להבין מתוך הביקורת שלי.
_

"תעני לי, סאווג'. עשינו עסק או שאני יכול לעשות עותקים של היומן שלך ולהעביר אותם לכולם בבית הספר?"
אוי אלוהים, לא. אם מדברים על השפלה, ברגע שכולם ידעו מה קרה לי, מה באמת עשיתי, אני יכולה להסתבך בצרות רציניות.
"את יכולה פשוט להסכים, את יודעת. הדברים היו הרבה יותר קלים עבורך. אני יודעת איזו דפוקה חולנית את יכולה להיות. יש לך כל כך הרבה פוטנציאל."
המילים נשמעות כמעט כמו מחמאה, ואני מקבלת אותן ככה בהתחשב בכך שאני מעוותת מעל ומעבר.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על דברים שרציתי לומר - אקדמית לנקסטר #1