ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 בינואר, 2023
ע"י ספרים
ע"י ספרים
ספר בולי-תיכוניסטים שרוב רובו מכיל סצנות סקס (לא הגיוניות לגיל של הדמויות, אבל ניחא) שחוזרות על עצמן ועלילה די סתמית ורדודה. למרות זאת, הדיאלוגים בין הדמויות ומערכת היחסים הלא קונבנציונלית בין סאמר לוויט מאוד מעניינת, לכן חבל שהסופרת לא התמקדה קצת יותר בסיפור ופחות בסקס.
אל תתנו לכריכה לבלבל אתכם. לא מדובר פה בסיפור מתוק.
הספר מסופר מנקודת המבט של סאמר (summer) ו-וייט (whit) לסירוגין בגוף ראשון. הם נפגשים לראשונה בגיל 14 במסיבה שנערכת בבית משפחת לנקסטר, משפחתו של וויט. מדובר במשפחה עשירה מאוד עם שושלת של דורות על גבי דורות. לא בדיוק מובן מה טיב העסקים של המשפחה, אבל זה כנראה גם לא מעניין את רוב הקוראות של הספר וחבל שכך. כבר בפגישתם הראשונה סאמר נקלעת לתסבוכות כשאמה בוגדת בבעלה (אביה החורג של סאמר) ושוכבת עם אביו של וייט. הידיעה על הבגידה מתפרסמת בצהובונים והוריו של וייט מתגרשים בעקבות כך. מה שהופך את סאמר לקורבן התעללות של וייט כבר אז.
במקביל סאמר עוברת התעללות מינית מצד אחיה החורג והיא מחליטה לכתוב סוג של יומן בשביל להתמודד עם זה במקום פשוט לספר לאמה או לאביה החורג. לטענתה היא לא רוצה לגרום לבעיות.
שלוש שנים לאחר מכן קורית תאונה טרגית שבה אביה ואחיה החורגים מתים וסאמר שומרת סוד גדול על כך והוא כתוב ביומן שלה. אם הסוד יתגלה היא תהיה בצרות גדולות.
סאמר ווייט נפגשים שוב בבית הספר (בית הספר בבעלות משפחתו כמובן), לאחר שאמה מצליחה לסדר סוג של מלגת לימודים דרך אביו של וייט. (כשאני אומרת מלגה, זה יותר השערה כי גם פה הסופרת לא מפרטת הרבה.) סאמר מתחברת לתלמידה בשם סילבי, שהיא כמובן אחותו של וייט. לסילבי יש מחלה חשוכת מרפא שהרופאים לא יודעים להגיד מה היא, מה שיוצר אצל סילבי ריחוק חברתי תכוף ולכן היחידה שהיא מתחברת אליה היא סאמר.
מערכת היחסים בין הדמויות מתחילה כשוייט גונב לסאמר את היומן ומחזיק בה כ"בת ערובה" שלו. הוא מכריח אותה להיות "הזונה הפרטית שלו" וכשימאס לו ממנה הוא יחזיר לה את היומן. הבעיה שלא נמאס לו ממנה.
יש לנו שתי דמויות ראשיות דפוקות וזה בדיוק מה שהופך אותם למושלמים כל כך יחד. פחות אהבתי את הגסויות המעצבנות, למשל, וויט קורא לה "זונה שלי" למרות שהוא כבר לא רואה בה אחת כזאת בשלב כלשהו. אני מניחה שהסופרת ניסתה לייצר דמויות שבורות אבל משהו לא הסתדר לי. רוב הספר מתמקד אך ורק בבולי ויחסי השליטה של וויט כלפי סאמר - תבינו, אני מאוד אוהבת ספרי אופל אבל כאן זה היה ברמה ממש נמוכה מבחינתי. חוסר עלילה ודימויים רדודים מורידים מהערך שלו לחלוטין. נכון, רוב ספרי הז'אנר הם כאלה ועדיין אני תמיד מקווה שהסופרות ייקחו את העלילה ברצינות ולא רק את קטעי הסקס.
עוד משהו שהפריע לי זה למה הסופרת החליטה לסכסך בין סאמר לסילבי? לא היה בזה היגיון. כן, אני יודעת שהיא מנסה ליצור עניין סביב סילבי להמשך הסדרה אבל הדרך שבה הן רבו ממש לא הייתה הגיונית. זה היה משום מקום, מאפס למאה כמו שאומרים. גם מבחינת ציר הזמן בסוף הספר לא היה הגיון. חמישה חודשים לאחר המפגש המחודש בין סאמר לוויט היא בהריון השני שלה למרות שסאמר מזכירה כל הזמן שהיא לא מוכנה לילדים והיא לוקחת גלולות.
הסוף היה לטעמי צפוי והרס את הדינמיקה המעניינת שהייתה בהתחלה בין הדמויות. סוף מרוח וקיטשי לספר אפל כל כך.
בשורה התחתונה, התחיל מעולה ונהרס לקראת הסוף.
במילה אחת - אכזבה.
אזהרות טריגרים: התעללות מינית ואונס, יחסי כוח ושליטה, מילים בוטות.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
