ביקורת ספרותית על הכחול שבעינייך מאת יהודית צפורי
ספר לא משהו

---

מיקה בת 24 יתומה מהורים, סטודנטית לעיצוב לקראת סיום הלימודים ובדרך להגשמת החלומות שלה. יש לה אח גדול בשם עידו וחברה טובה בשם לילי. היא מאוהבת בסתר בחברו הטוב של אחיה, אריק.
אריק בן 34, הגירושים של הוריו היו מכוערים מאוד והשפיעו עליו. הוא לא מאמין באהבה במיוחד לא אחרי שהאקסית שלו שברה לו את הלב. כל חייו הוא ראה את מיקה כמו אחות קטנה, עד הרגע שהוא חוזר משהות ארוכה בחו"ל ובמפתיע הוא נתקל בה במקרה במועדון. מיקה מנשקת את אריק בלי לחשוב פעמיים בגלל סערת רגשות שמתחוללת בה ומערערת את עולמו. הוא כבר לא רואה בה את הילדה הקטנה שהכיר בעבר. עכשיו הוא רואה מולו אישה נחשקת ומושכת. הוא יודע שמיקה היא קו אדום שלא כדאי לו לחצות אבל למיקה תוכניות אחרות.
עד כה הסיפור בין השניים מתחיל כך.

חידוד קטן:
לא הצלחתי למצוא את הספר בהוצאה משנת 2014 לכן הסתפקתי בספר מהוצאת בוקטיק שנת 2021 המחודשת. ממה שכתוב בדבר המחברת, הספר עבר שכתוב מחדש ועריכה לשונית. זה לא מורגש בכלל!
אני לא יכולה להשוות בין שני הספרים ולכן הביקורת היא אך ורק על ההוצאה המחודשת מ-2021.

לא התחברתי לעלילה הילדותית והשטוחה. כתיבה בוסרית מדי. יותר מדי אירועים קורים בעת ובעונה אחת והעלילה מבולגנת מאוד. אני יודעת שזהו ספר הביכורים שלה ומאז עד היום היא הוציאה ספרים הרבה יותר מוצלחים. אבל קראתי המון ביקורות טובות על הספר וחשבתי שהכי טוב יהיה להתחיל עם הספר הראשון שלה. איזו טעות...

אין לי בעיה לפרגן לסופרות ישראליות, מעבר לכך אני מאוד רוצה לפרגן להן. אבל באמת שאין לי מושג למה עפו על הספר. עם כל הכבוד לסופרת (וכבודה במקומה), אבל הספר הזה כל כך גרוע! חוץ מדיאלוגים שטחיים על סקס בין הדמויות, לא מצאתי עניין נוסף שמתחולל ביניהם. מיקה דמות ילדותית מאוד ומעצבנת, חסרת בגרות לחלוטין. היא התאהבה באריק לראשונה כשהייתה בת 16 ולא התקדמה הרבה מאז. היא עברה זוועות נוראיות שהיו אמורים לבגר אותה אבל היא נתקעה בגיל 16 כשהיא עדיין רודפת אחרי הקראש שלה ומתנהגת בהתאם לכך. עושה מעצמה צחוק כשהיא כל הזמן מנסה למשוך את תשומת ליבו בדרכים חיצוניות וללא שום עומק. את אריק עוד חיבבתי כי הסופרת טוותה סיפור מעניין לגביו. לצערי לא הגעתי לשלב בו הסודות שלו מתגלים כי נטשתי את הספר מהר מאוד. הבטחתי לעצמי שאני כבר לא מבזבזת את זמני על ספרים שאני לא מתחברת אליהם.

לסיכום: זהו ספרה הראשון של צפורי שקראתי. והחוויה ממש לא טובה. אם לא הייתי יודעת שיש לה ספרים אחרים הרבה יותר טובים, סביר להניח שלא הייתי מנסה לקרוא שוב ספרים שלה. כתיבה בוסרית מדי. עלילה עמוסה מדי ומבולגנת. דיאלוגים ילדותיים ושטחיים. כתיבה שבלונית מאוד, אפילו ביחס לז'אנר. העריכה הלשונית המחודשת לא הצליחה (לא קראתי את הספר מההוצאה הקודמת לכן לא יכולה להשוות ביניהם).
למרות זאת, אתן צ'אנס נוסף לספרים אחרים שלה רק כי אני יודעת שהם טובים יותר.

» ביקורות נוספות של ספרים
» ביקורות נוספות על הכחול שבעינייך